מתחת לעור

 מתחת לעור / שירז אפיק
 
ז'אנר: דרמה
166 עמודים
עברית הוצאה לאור
שנת הוצאה: 2021
 
זה לא סוד ששירז אפיק היא אחת הסופרות האהובות עלי ואני מרבה להמליץ על ספריה בכל פעם שמישהו מבקש המלצה לספר מקור טוב ואיכותי. משהו בכתיבה שלה ובסיפורים שהיא יוצרת מדבר אליי ונראה שיש לשתינו טעם דומה בתחומים שונים. בניגוד לכריכה המנוחשת של יצירת המופת הקודמת שלה, אבקועים, הכריכה של מתחת לעור נראתה לי שלווה יחסית ונתנה לי תחושה של חופש: בריכה, עץ דקל. אבל בכל זאת שמתי לב שהבריכה ריקה, ומהיכרותי עם ספריה של שירז הנחתי שלא מדובר בספר חופשה קליל ושלו. הספר נפתח בסיפור של כיפה אדומה ומרמז להמשך עלילה שכוללת את הזאב הרע והרעלה הורית, ובגלל שמדובר בספר קצר העלילה התניעה מיד והכניסה אותי ישר לסיפורה של תמר.

תמר היא עובדת סוציאלית צעירה שפוגשת לגמרי במקרה ליד הטיילת

בתל אביב את אדם, תייר אמריקני. תמר מוקסמת מאדם לאחר שהוא מרים חולדה שנדרסה ועורך לה לוויה מאולתרת, כצמחונית ואוהבת בעלי חיים היא לא יכולה להתעלם מהמחווה הנוגעת ללב. העניינים בין השניים מתחממים די מהר אבל עד מהרה תקופת שהותו של אדם בישראל מגיעה לקיצה. תמר מחליטה לעזוב את ביתה, עבודתה ואת סבתה האהובה ולנסוע לאדם באמריקה. יש לה תחושה שאדם הוא האחד עבורה. היא עוברת להתגורר עם אדם בפלורידה, בביתה של אמו ובעלה. כשהיא נוחתת בארה"ב היא מגיעה עם המון אופטימיות ותקווה אבל עד מהרה מסתבר שאמו של אדם, ג'קי, היא מכשפה לא קטנה. למרות כל הסימנים והאזהרות תמר מחליטה להישאר ולאחר כמה חודשים היא ואדם עוברים להתגורר בניו ג'רסי לאחר ששניהם מוצאים שם עבודה.

העבר האפל של אדם מתחיל לרדוף אחרי שניהם, ותמר מרגישה לאט לאט שהקירות סוגרים עליה. זה לא קורה בבת אחת אך מערכת היחסים שלהם דמתה בעיני לחדר. הוא התחיל כחדר מואר ומאוורר עם חלונות, ובכל תקרית נסגר חלון, ואחר כך עוד חלון - עד שהחדר נותר אפל, חשוך, חנוק וללא כל אוויר צח. העלילה מתרחשת בתחילתה בישראל אבל רובה מתרחשת בארה"ב, בעיקר באזור של ניו ג'רסי והצלחתי להרגיש תחושה אותנטית של ההוויה האמריקאית על כל מעלותיה ומגרעותיה. בספר היו לי לא מעט רגעים שרציתי לצעוק לתמר: את חייבת לעזוב! אבל כמובן דברים שרואים משם לא רואים מכאן. תמר בהיותה רומנטיקנית, אופטימית ומטפלת נצחית ממשיכה לנסות. האם האהבה בין השניים תגבר על כל המכשולים?

פסק הדין:
מתחת לעור הוא הספר הרביעי של הסופרת שירז אפיק. כבר בהתחלה הרגשתי מעין גוש קטן בתחילת הקריאה, גוש שהלך וגדל ככל שהספר התקדם. הכתיבה משובחת, חדה ומדויקת ומשלבת כרגיל פסקול מוסיקלי נפלא. קראתי את הספר במהלך מבצע שומר החומות, והוא לא סיפק לי את הניתוק המתוק והמבורך שייחלתי לו. אומרים שעיתוי זה הכל בחיים וכנראה כך היה במקרה הזה. היה לי לא קל להתחבר לדמותו של אדם, והרגשתי שהוא מדרדר את תמר לתהום עמוקה שיהיה לה קשה לצאת ממנה. את דמותה של תמר אהבתי מאד. קראתי את הספר בין האזעקות ולא הצלחתי להיכנס עד הסוף לעומק הסיפור. אהבתי מאד את האווירה האמריקאית שליוותה את הספר, ונתנה לקורא לראות גם את הצד הפחות מפתה של ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. כשאני רואה את שמה של שירז אפיק על כריכה של ספר, אני יודעת שזה ספר שארצה לקרוא במהרה, כך היה גם הפעם וכך זה יישאר תמיד.

⭐⭐⭐ וחצי כוכבים