מוח של רוצח

מוח של רוצח / מייק עומר

ז'אנר: מתח

384 עמודים

הוצאת כנרת זמורה-דביר

שנת הוצאה בארץ: 2020

מה מתחולל במוחו של אדם שנראה לכאורה נורמטיבי ומנהל חיים שגרתיים, להפוך את עורו ולנקוט בדפוסי פעולה מעוותים? על פי ההגדרה, רוצח סדרתי הוא כזה שנטל חיים משלושה אנשים לפחות, ביניהם אין שום קשר. מה שתמוה הוא שרוצחים סדרתיים אינם מוגדרים כסובלים ממחלה פסיכיאטרית, למרות שאינם "נורמליים". ספרים שעוסקים ברוצחים סדרתיים הם תת הז'אנר המועדף עלי בספרי מתח, ובואו נודה: קצת קשה להתעלם מספר שנקרא מוח של רוצח. זה היה רק עניין של זמן עד שאקרא אותו.

הספר מציג בפנינו את אחת הדמויות הנהדרות שיצא לי לקרוא עד כה בז'אנר – זואי בנטלי. מעבר לזה שיש לי חולשה ברורה לשם זואי, מדובר באחת הדמויות העגולות והמתפתחות ביותר שנתקלתי בהן. זואי בנטלי היא פסיכולוגית פורנזית, שעובדת ב-FBI על תקן יועצת. לזואי יש כישרון מיוחד לחדור לראשם החולני והמעוות של רוצחים סדרתיים, ומאחוריה רקורד מרשים בלכידתם. יחד עם זאת היא עדיין מרגישה שהיא לא מקבלת את ההכרה שמגיעה לה, וכנראה שזה נעוץ בעיקר בילדות שלה. זואי גדלה בעיירה קטנה, שיום אחד השקט הופר בה אחרי ששלוש צעירות נאנסו ונרצחו. זואי הייתה רק בת 14 אבל זו הייתה הנקודה שבה התחילה להתעניין ברוצחים, ובסופו של דבר בחרה לעסוק בתחום.

טייטום גריי הוא סוכן FBI שהועבר מלוס אנג'לס לחוף המזרחי, ונשלח על ידי הממונה החדשה שלו, שהיא גם האחראית על זואי, לסייע למשטרה המקומית בלכידה של רוצח סדרתי שפועל בעיר שיקגו ומכונה הקברן החונק. ההתחלה של טייטום בשיקגו אינה חלקה, והוא מבקש מהממונה עליו לשלוח גם את זואי בכדי שתעזור לו. הספר נכתב בגוף שלישי עם מספר נקודות מבט, ועם מעברים בין עבר והווה. אהבתי את הזרימה הטובה והאחידה בספר, הוא אינו מאט את הקצב, הקצב המהיר נשאר קבוע וכך גם העניין של הקורא. אמנם העלילה הבסיסית אינה דבר חדש, אבל הכתיבה הייתה מעולה ובספר יש לא מעט שנינות וציניות שנהניתי לקרוא.

פסק הדין:

מוח של רוצח הוא ספר שיש בו עלילה מעניינת מעבר למתח, וזוהי הנקודה החזקה של הספר. הדמויות כתובות היטב, במיוחד דמותה המעט מאותגרת חברתית של זואי, ודמותו האימפולסיבית והצינית של טייטום. הכימיה ביניהן חזקה ומורגשת ואהבתי שהסופר לא נפל לקלישאות. נקודה חזקה נוספת היא האמינות בנוגע לעבודתן של המשטרה וה-FBI, התנהלות חקירת רצח, והפרופיל של רוצחים סדרתיים. ניכר שמייק עומר ביצע מחקר מקיף ומעמיק בנושאים הללו. בכל מקרה אחר הייתי נותנת לספר כזה 5 כוכבים, אבל הספר היה צפוי ולא הצליח להפתיע אותי. ובכל זאת מעניקה לו 4 כוכבים בתוספת המלצה חמה. שמתי עין על הסופר הזה ולפי הדרך שבה הסתיים הספר, צפויים לנו ספרי המשך על קורותיה של זואי. אני מתכננת כמובן להמשיך ולקרוא אותם.

⭐⭐⭐⭐