מקום מחסה

מקום מחסה / נורה רוברטס

ז'אנר: רומן מתח

452 עמודים

הוצאת אור-עם

שנת הוצאה בארץ: 2020

הפיתרון הטוב ביותר שמצאתי כדי לשכוח מהצרות שלי הוא לקרוא על צרותיהם של אחרים. ומהו רצח המוני אם לא צרה גדולה כל כך שתשכיח כל סגר וכל חל"ת? הספר החדש של נורה רוברטס, מקום מחסה, עוסק בתופעה נרחבת בארה"ב: אירועי ירי המוניים. במדינה שיש בה תרבות נשק רווחת שאף מעוגנת בחוק, והגישה לנשק היא כמעט חופשית, האירועים הללו קורים לצערנו לעיתים די קרובות. מאז שחזרתי לקרוא את ספריה של נורה אחרי לא מעט שנות הפסקה, אני מחכה לכל תרגום בשקיקה, וגם הפעם היא לא איכזבה.

הספר נחלק לשלושה חלקים. החלק הראשון עוסק באירוע עצמו, שמתרחש בקניון דאונאיסט שבמדינת מיין. יום שישי של חודש יולי 2005. סימון ושתי חברותיה, טיש ומיי, יוצאות לראות סרט בקולנוע. באותו הזמן, מסיים ריד את המשמרת שלו כמלצר באחת ממסעדות הקניון. ריד מתכנן להזמין את אנג'י, נערה שעובדת בקיוסק הסמוך לדייט. התוכניות הללו לא מתממשות כשלתוך הקניון פורצים שלושה נערים שמתחילים במסע רצחני. הקריאה בחלק הראשון הייתה טראגית אך מושכת את הקורא אל תוך העלילה. 8 דקות ארוכות של הרס, מה עבר על הנוכחים בקניון בזמן הירי, ואיך התמודדו הניצולים עם מה שעבר עליהם.

החלק השני עוסק בהתבגרותם של הדמויות המרכזיות בצל הטראומה שחוו. השנים חולפות והילדים הם כעת אנשים בוגרים. סימון עדיין מחפשת את דרכה המקצועית, בעוד שנראה שריד מתקדם בצעדי ענק לעבר קריירה באכיפת החוק. נורה מעבה את שתי הדמויות הללו בדמויות נוספות, חלקן ראשיות יותר וחלקן משניות, אך כולן קשורות לאירוע. אנחנו מקבלים גם את נקודת המבט של דמות פסיכופתית ומסוכנת במיוחד. ב-2005 הדמות הזו חייתה בין הצללים, אך בהווה היא דורשת את הבמה והתהילה שלדעתה מגיעה לה.

החלק השלישי עוסק במרדף שמתנהל אחרי הדמות הרצחנית מהחלק הקודם. זה היה החלק האהוב עלי ביותר בספר כי נורה רוברטס היא אשפית בשילוב רומנטיקה עם מסתורין. אנחנו יודעים כל הזמן מי האיש הרע בסיפור, אבל הניסיונות להתחקות אחריו ולעצור אותו, הפכו את הקריאה למותחת במיוחד. הדמות החביבה עלי בספר הייתה ללא ספק סיסי, סבתה האמנית של סימון, ובא לי לאמץ אותה בעצמי כסבתא.

פסק הדין:

בשלב הזה אפשר כבר להבין שלנורה רוברטס יהיה קשה לאכזב אותי. מדובר בסופרת מחוננת. אני כל כך אוהבת את הכתיבה שלה בגוף שלישי, כי לדעת לכתוב טוב בגוף שלישי זו אמנות של ממש, ונורה מצליחה בכל פעם מחדש. אחרי מאות ספרים שכתבה היא עדיין מצליחה לחדש לקורא, ולגעת במגוון רחב וחשוב של נושאים חברתיים. הרומנטיקה בספרים שלה הפכה למשנית עם השנים, ולספרים יש יותר אמירה אישית. מקום מחסה הוא עוד ספר משובח שנהניתי ממנו מתחילתו ועד סופו המרגש.

⭐⭐⭐⭐ וחצי כוכבים