טוניק

טוניק / סטייסי הארט

ז'אנר: רומנטי

352 עמודים

הוצאת אופוריה

שנת הוצאה בארץ: 2020

מעולם לא קראתי ספר של סטייסי הארט ולא הכרתי את שמה, אז לא הייתי בטוחה למה לצפות כשהתחלתי לקרוא את טוניק. אבל שני דברים גרמו לי לרצות ולקרוא אותו. הראשון הוא הציטוט על הכריכה של הסופרת קנדי סטיינר, שהרגה אותי עם מכתב אהבה לוויסקי. השני הוא שאני אוהבת קעקועים. אני אדייק: אני אוהבת גברים מקועקעים. לא יכולתי לעמוד בפיתוי, ולמען האמת טוניק היה אפילו טוב יותר ממה שציפיתי. ספר על שני ניגודים שנפגשים ומתפוצצים הוא תמיד טוב, אבל כאן זה היה דינמיט. ממש חומר נפץ רב עוצמה. גם לא הזיקה העובדה שהגיבור הוא בעל מכון קעקועים והגיבורה היא מפיקת תוכניות ריאליטי. לרוב בספרים הרומנטיים שאני קוראת הגיבור הוא איש עסקים, רופא, עורך דין – במקעקע עוד לא נתקלתי. לכן התפאורה והאווירה היו מקוריות ומעניינות.

ג'ואל אנדרסון הוא הבעלים של "טוניק", מכון הקעקועים הכי מצליח בניו יורק. זו בדיוק הסיבה שהוא מקבל פנייה מרשת טלוויזיה שרוצה להפיק תוכנית ריאליטי חדשה על המכון. אבל ג'ואל רוצה שחייו הפרטיים יישארו פרטיים, והוא לא ממש נלהב מהרעיון לככב בתוכנית ריאליטי. מצד שני, אחיו שפ מאד בעד, וג'ואל יודע שהתוכנית תהיה מעולה לעסקים. אז בסופו של דבר הוא מסכים בחוסר חשק. כשג'ואל פוגש את מפיקת התוכנית, אניקה בלוסוב, הוא נדהם מיופייה, אבל ככל שהוא לומד להכיר אותה הוא מבין כמה הם שונים זה מזו.

אניקה בלוסוב היא אישה שלוקחת הכל ברצינות. במיוחד את העבודה שלה. היא טובה בה, היא אוהבת אותה, ועם השנים היא למדה להקפיא את לבה בכדי להגן על עצמה מהקצוות המחודדים של עולם תוכניות הריאליטי. כמפיקה היא נאלצה לדחוף מתמודדים בתוכניות עד הקצה, ואין כמו אדישות וקור רוח כדי להצליח בתעשייה. היחסים בין ג'ואל ואניקה הם אש וקרח. חם וקר. דמותה של אניקה היא לגמרי אלזה מהסרט Frozen. לא רק כי הסרט מוזכר בספר, ולא רק במראה החיצוני. אניקה היא ממש כמוה: היא מגנה על עצמה באמצעות קרח.

פסק הדין:

טוניק הוא ספר עם המון אופי ורגש, והוא עטף אותי כמו שמיכה חמימה ביום סגריר. מערכת היחסים בין שתי הדמויות הייתה מושכת, הכימיה ביניהן הייתה מדהימה, התשוקה ביניהן הייתה לוהטת, ופשוט אהבתי את השניים האלה ביחד. הם טובים אחד לשני. לא הקלישאה הרגילה של הגבר העשיר ממשפחה מיוחסת, ולא הגבר ההרסני שלא טוב לך, אבל את בכל זאת רוצה אותו. ג'ואל היה טוב לאניקה, ואניקה הייתה טובה לג'ואל. מכיוון שסרט הדיסני האהוב עלי הוא Frozen היה לי כייף לקרוא על דמות ספרותית שקיבלה השראה מאלזה. מלבד זה התחברתי לעוד נושאים בעלילה: המשפחה היהודית-רוסית של אניקה שההוואי שלה היה כל כך מוכר לי מהארץ, החתול שאניקה מגדלת, בת דודתה החד-הורית. הסוף ריגש אותי ואפילו הזלתי דמעה.

⭐⭐⭐⭐ וחצי כוכבים