תעתוע

תעתוע / קולין הובר

ז'אנר: רומן מתח

272 עמודים

הוצאת כנרת זמורה-דביר

שנת הוצאה בארץ: 2020

מיד כשסיימתי את תעתוע רצתי לכתוב סקירה, כמו שאני עושה תמיד. אבל הפעם זה לא עבד לי. לא מצאתי את המילים הנכונות לכתוב מה חשבתי על הספר הזה. כל כמה ימים פתחתי מסמך חדש וחלק וניסיתי שוב, אבל המילים פשוט לא הגיעו אליי. זה לא סוד שאני אוהבת את ספריה של קולין הובר – כולם מרגשים ומהנים. אבל הפעם התווסף לי רגש חדש לסופרת: הערכה. הערכתי את הסופרת הזו אחרי שסיימתי את הספר. הערכתי את האומץ שלה, את הרצון שלה למתוח את הגבולות, את הצורך שלה לכתוב משהו אחר ושונה מהספרים הקודמים שלה.

תעתוע הוא ספר מושחת. הוא היה עבורי מהנה בצורה מעוותת, עד כדי כך שלפעמים שאלתי את עצמי: איך את נהנית מהמילים האלה? איך את מתחברת לקו העלילה המטריד הזה? הרגשתי מעט אשמה אבל העובדה הפשוטה היא שנהניתי. בזמן שקראתי את הספר היה לי קשה מאד להתרכז בעניינים אחרים, והייתי כל כולי בספר. כשלא קראתי אז לא הפסקתי לחשוב עליו. אפשר לומר שהייתי די כפייתית. מזל שקראתי אותו מהר - לא שאפשר אחרת עם ספר כזה.

תעתוע הוא מסוג הספרים שלא כדאי לפרט על העלילה שלהם מעבר למה שנכתב כבר בתקציר. פשוט קיראו את הספר והיכנסו לעלילה כמו עיוורים. ככל שתדעו פחות – כך תהנו יותר. הדמויות בספר הן פגומות. יש לנו את סיפור המסגרת שמובילה הסופרת לואן, ועוד סיפור בתוך סיפור – שנכתב על ידי הסופרת וריטי. 

אני כן אציין מספר אזהרות לפני הקריאה:

אזהרה לבעלי לב חלש.

אזהרה לנשים בהריון.

אזהרה לנשים אחרי לידה.

אם אתם שייכים לאחת הקבוצות הללו – הקריאה על אחריותכם. כל השאר: רוצו לקרוא.

פסק הדין:

קולין הובר היא זיקית. היא יכולה לכתוב כל ז'אנר ותמיד זה יהיה מדהים. ככה זה שאת גאון, וככה זה שאת כישרון גדול. היא הקדישה את הספר לסופרת טרין פישר מה שהיה לי מובן בהחלט. ידוע שהן חברות טובות, והשפעתה של טרין מורגשת מאד בספר הזה. למעשה סגנון העלילה יותר מתאים לטרין מאשר לקולין. יש לציין כי ההקדשה בתחילת הספר מופנית לגבר במקום לאישה. כנראה שהמתרגמת לא מכירה את טרין פישר – וזה בסדר, רק שרצוי לתקן את ההקדשה במהדורות הבאות. באנגלית שם הספר הוא וריטי כשם הדמות הראשית, אבל השם שנבחר לו בעברית תעתוע פשוט מושלם, כי הספר הזה יתעתע בכם עד לסופו, וגם אחריו. ספר עז, נועז ומעולה.

⭐⭐⭐⭐⭐