אל הפינה האפלה ביותר

אל הפינה האפלה ביותר / אליזבת היינס

ז'אנר: מתח

415 עמודים

הוצאת כנרת זמורה-דביר

שנת הוצאה בארץ: 2013

אל הפינה האפלה ביותר אינו ספר חדש, הוא תורגם כבר בשנת 2013. מדי פעם כשביקשתי המלצות על ספרי מתח מצמררים – השם שלו עלה, ולכן החלטתי לקרוא אותו. הספר מסווג כספר מתח, אך למעשה אינו כזה. אלמנט המתח מתקיים בעיקר בשאלת גורלה של הגיבורה, אבל אין כאן תעלומה בלשית לפתור, או זהות של רוצח לגלות, ואין טוויסטים בעלילה. ההיפך - העלילה מאד לינארית וכל מה שתחשבו שעומד לקרות – אכן קורה. מה שכן יש כאן הוא רומן אפל רווי סצנות אלימות מכל סוג שתוכלו לעלות בדעתכם: אלימות פיזית, מילולית ומינית, ואני מרגישה צורך להזהיר על כך מראש.

גיבורת הספר היא קתרין ביילי. ב-2003 קתרין היא חיית מועדונים שמתגוררת בלנקסטר, ועובדת כמנהלת משאבי אנוש. באחד מהלילות היא פוגשת את טום. טום עובד כמאבטח באחד הברים שבו היא נוהגת לבלות. קתרין וטום נפגשים שוב במכון הכושר, ומתפתח ביניהם קשר עמוק יותר. קתרין בטוחה שטום הוא מציאה, ואפילו החברים שלה נכבשים בקסמו ומתאהבים בו. לאט לאט מגלה קתרין שלטום יש צד אפל. חשיפת האופל של טום נעשית בהדרגה, ולאחר שמתברר לקתרין שאין לה ברירה, היא מתכננת את בריחתה.

4 שנים קדימה בשנת 2007, קתרין, שכעת מכונה קתי, היא הצל של עצמה. היא מתגוררת בלונדון ויש לה עבודה חדשה, אבל מעשיו של טום עדיין רודפים אותה. קתי סובלת מטורדנות כפייתית, שמתבטאת בעיקר בבדיקות חוזרות ונשנות של דירתה: היא בודקת את דלת הכניסה, את דלת הדירה, את החלונות והווילונות, ואת מגירות המטבח. אין לה חיי חברה, ולמעשה היא מסתגרת בביתה ויוצאת רק כשהיא חייבת. יום אחד עובר להתגורר בבניין שלה דייר חדש בשם סטיוארט. בין קתי וסטיוארט מתפתחת ידידות, והוא מנסה לעזור לה להתגבר על החרדות שלה.

בדיוק שנראה שחייה של קתי מתחילים להשתפר, היא מקבלת שיחת טלפון שעומדת להפוך את חייה מחדש.

פסק הדין:

אל הפינה האפלה ביותר הוא ספר חזק ועוצמתי, שנכתב בכתיבה מעט אדישה אך אותנטית. ניכר שהסופרת מכירה מקרוב את נושא האלימות במשפחה. אהבתי את דמותה של קתרין ואת העלילה שנקראת במהירות. הקפיצות המרובות בזמנים מבלבלות בתחילה, אך בהמשך מסתדרות. חציו הראשון של הספר זקוק לדעתי לעריכה נוספת, משום שהוא מלא בתיאורי בדיקות אותן מבצעת קתרין. התיאורים המרובים כמעט וגרמו לי לנטוש, אבל אני שמחה שלא עשיתי זאת, כי חציו השני היה מעניין, וישנה בנייה טובה של מתח ורצון לדעת איך הסיפור יסתיים. דמותו של טום נקראה במקור לי (Lee), שהוא שם לועזי מוכר. בתרגום בחרו לשנות את שמו אך לא ברור לי מדוע. אני בטוחה שהיה ניתן לתרגם את לִי באופן שהקורא הישראלי יבין שלא מדובר במילת יחס. אפשר לנקד, אפשר להדגיש בקו נטוי. אני פחות אהבתי את בחירת המתרגם. כמו כן היו בעיות תרגום נוספות. ספר חשוב על הצד האפל של האהבה.

⭐⭐⭐ וחצי כוכבים.