גנב

גנב / טרין פישר

ז'אנר: רומנטי

304 עמודים

הוצאת א(ה)בות

שנת הוצאה בארץ: 2020

חיכיתי המון זמן לספר הזה. אחרי שהתאהבתי באוליביה, ואהבתי לשנוא את ליאה, הגיע הזמן לשמוע מה לכיילב יש לומר. סוף סוף אנחנו מבינים מה קורה במוחו של כיילב. מדוע הוא התאהב באוליביה מלכתחילה? מה יש בה שגורם לו לאבד את עצמו בשבילה בכל פעם מחדש? מה גורם לשניהם לשקר כל הזמן האחד לשני? דבר אחד בטוח: כיילב אוהב את אוליביה אהבת אמת. האהבה שלו היא כל כך עמוקה, שגם האוקיינוס הכי רחב לא יספיק לתאר אותה. אוליביה היא הכל בשבילו.

הסיפור מתרחש 10 שנים אחרי סיפור העלילה של תחמנית, עם לא מעט פלאשבקים לעברם המשותף של כיילב ואוליביה. כל השאלות שנשארו פתוחות מתחמנית ואדמונית נענות. זה סיפור אהבה שלא מפסיק לשבור לבבות של אנשים אחרים בדרך. כל כך הרבה אנשים נפגעו משניהם ביחד וכל אחד לחוד, שלא אחת תהיתי לאורך הטרילוגיה האם מה שיש ביניהם שווה את זה? הספר הזה חתם לי סופית את התחושה שאוליביה וכיילב חייבים להיות ביחד.

"אני לא יכול להתרחק ממך. ניסיתי כבר עשר שנים."

כיילב היה מאוהב רק פעם אחת בחייו. באוליביה קספן. לפני 10 שנים הוא התאהב מתחת לעץ, ומאז המציאות, כפי שהכיר אותה, לא הייתה אותו הדבר. הוא היה נשוי, היא הייתה נשואה, והחיים לא האירו פנים לשניהם. בכל פעם שהם ניסו לחזור ולהיות ביחד, משהו נהרס. לכיילב לא איכפת יותר. בספר הזה הוא נלחם על אוליביה עד זוב דם. לפעמים כאב לי לראות את הכנות הגולמית של מחשבותיו של כיילב. הוא היה עירום בספר הזה, ואני לא מתכוונת באופן מילולי. בספר הזה קיבלנו את כיילב ללא מעצורים, ואי אפשר היה שלא להתאהב בו.

הגעתי לנקודה במהלך הקריאה שהלב שלי כמעט נשבר, פשוט רציתי שכיילב ואוליביה יהיה מאושרים סוף סוף. בדיוק כשחשבתי שכבר לא יכול להיות גרוע יותר, טרין כתבה פיתולי עלילה נוספים של כאב. עוד מהמורות בדרך הארוכה והלא נגמרת של כיילב ואוליביה וסיפור האהבה שלהם. אבל מצד שני, הספר מלא ברגעים יפיפיים, בזיכרונות קסומים, ובדברים קטנים, חסרי משמעות כביכול, שיגעו רק במי שקרא: כחול שדה-תעופה, פני הנשיקות, העץ באוניברסיטה, גלידה בטעם צ'רי גרסיה. אם אתם מחפשים אגדה, זה לא הסיפור בשבילכם, אבל אם אתם מחפשים אהבה בלתי אפשרית, ארוכת שנים, מלאת כאב ורומנטית יותר מכל מה שקראתי אי פעם – אל תוותרו על אוליביה וכיילב. ואפילו לא על ליאה.

פסק הדין:

לאוליביה קספן וכיילב דרייק יש את אחד מסיפורי האהבה הכי עמוקים ומיוחדים שיצא לי לקרוא. בכיתי, צחקתי, והתרגשתי. טרילוגיית אהוב אותי בשקרים הייתה נסיעה מטורפת ומלאת מהמורות, שממש קשה לסכם אותה בכמה פסקאות. הדמויות של טרין פישר הן שבורות, פגומות, הן בלגן אחד גדול והן מלאות בעצמן. גם אוליביה, גם כיילב וגם ליאה. אני לא מתכוונת לקלקל לכם את הסוף, אבל טרין פישר כתבה סוף מבריק לסיפור האהבה הגדול מהחיים הזה. כמו שרק היא יודעת לעשות. קראתי כבר כמה ספרים של הסופרת הזאת, והיא לא מפסיקה לחדש ולהפתיע. "אנשים שבורים מעניקים אהבה שבורה. וכולנו קצת שבורים. אתה רק צריך לסלוח, ולהמשיך הלאה." אז נשברתי בספרים הללו, ובינתיים לא המשכתי הלאה.

⭐⭐⭐⭐⭐