איש הערמונים

 איש הערמונים / סרן סוויסטרופ

ז'אנר: מתח

536 עמודים

הוצאת מודן

שנת הוצאה בארץ: 2020

כשאני חושבת על ערמונים אני חושבת על אירופה בחורף, פינת רחוב קטנה ודוכן של ערמונים קלויים. אני זוכרת את עצמי מטיילת בפריז, עטופה במעיל ובידי שקית נייר מלאה בערמונים טעימים עם ריח משכר. ניסיתי לשחזר את ההצלחה הזו עם התנור הביתי שלי - ומעולם לא הצלחתי להגיע לרמת הטעם של הערמונים שאכלתי באירופה. התחלתי לקרוא את איש הערמונים אחרי שהוא המתין לי כמה חודשים טובים בענן. הסיבה היחידה שלא קראתי אותו כבר כשהגיע אליי היתה האורך שלו. אני מודה שאני לא חובבת ספרי מתח ארוכים, ולכן דחיתי ודחיתי את הקריאה בו. זה לא ספר המתח הראשון שאני דוחה בגלל האורך ואחר כך אוכלת את הכובע כי הפסדתי ספר אדיר. הקודם היה הספר הזה וגם איש הערמונים התברר כאחד מספרי המתח הכי טובים שקראתי בחיי. לא השנה, לא בשנים האחרונות. בכלל.

שמו של סרן סוויסטרופ היה מוכר לי מהצפייה, לפני עשור, בסדרת הטלוויזיה שכתב: The Killing, סדרה שאהבתי מאד. יש דמיון מסוים בינה לבין הספר, אם כי הספר מתעלה על הסדרה בעיני. הספר נכתב בסגנון שאני מכנה סקנדינבי-נואר, ומתרחש בעיר קופנהגן. מדובר במותחן משטרתי עם אלמנטים פסיכולוגיים ופוליטיים. כמו מותחנים סקנדינביים אחרים גם הוא קודר, אפל ואכזרי ועוקב אחרי רוצח סדרתי המכונה איש הערמונים, מכיוון שהוא משאיר בובה שעשויה מערמונים בכל אחת מזירות הרצח שלו.

אחרי הרוצח עוקבים שני שוטרים: נאיה תולין ומארק הס, שהמשותף להם הוא ששניהם לא ממש רוצים להיות שם. נאיה מנסה לעבור ממחלק הרצח לNC3 - פשעי סייבר, ואילו מארק נמצא שם רק כי הושהה מהיורופול, וחזר לקופנהגן באופן זמני, עד שיאושר לו לחזור. עכשיו עליהם לתפוס רוצח סדרתי זהיר ומתוחכם, ולהבין מה הקשר בין הרציחות הללו למקרה אחר של חטיפה ורצח של ילדתה של השרה לעניינים חברתיים, מקרה שכבר נפתר ונסגר. הספר נכתב בגוף שלישי ובפרקים קצרים ועלילתו מתרחשת בחודש אחד. עם התקדמות הפרקים המתח גובר, ונוספים רובדים חדשים לעלילה. הספר כולל לא מעט תיאורים אכזריים ויכולתי רק לקוות שלא תיהרס לי ההנאה מאכילת ערמונים בעתיד 😊

פסק הדין:

איך אפשר לסכם חווית קריאה כל כך מושלמת? כמות הפעמים שעצרתי את נשימתי במהלך הקריאה, שהתגנבתי לתא השירותים בעבודה רק כדי לקרוא עוד פרק, שנשארתי ערה עד 2 בלילה למרות שאני אוהבת להירדם מוקדם. בסופו של דבר האורך של הספר לא היווה פקטור כי סיימתי אותו בדיוק באותו הזמן שאני מסיימת ספרים באורך ממוצע. הדמויות בספר היו עגולות ומורכבות והמשיכו להתפתח כל הזמן, והיה לי ממש קשה לעזוב את הספר. מדובר באחד מספרי המתח הטובים ביותר שקראתי עם כתיבה משובחת, טוויסטים ללא הפסקה וסוף טעון ומרגש. אני כבר מחכה לספריו הבאים של הסופר הזה, שאם זה ספר הביכורים שלו אז יש למה לחכות.

⭐⭐⭐⭐⭐