כלוב הזהב

כלוב הזהב / קמילה לקברג

ז'אנר: מתח
348 עמודים
הוצאת כנרת זמורה-דביר 
שנת הוצאה בארץ: 2020

אני אוהבת את קמילה לקברג מאז שקראתי את נסיכת הקרח אי שם ב- 2012. אמנם קראתי רק את שלושת הספרים הראשונים בסדרה, אבל אהבתי מאד את סגנון הכתיבה. כשנתקלתי לראשונה בכריכה (המהממת יש לומר) של הספר החדש כלוב הזהב, הייתי משוכנעת שיש לי ביד בחירה בטוחה. גם סופרת שאני אוהבת, גם הז'אנר האהוב עלי, גם ספר שעוסק בנקמה, נושא שאני מאד אוהבת לקרוא עליו, וגם תקציר מסקרן. הכריכה הייתה הדובדבן שבקצפת וברגע שהספר היה בידי, עזבתי הכל כדי לקרוא אותו. 
בניגוד לספריה הקודמים, ולמה שנכתב על הכריכה – לא הייתי מסווגת את כלוב הזהב כספר מתח. מה הוא כן? דרמה משפחתית על זוגיות לא ממש מתפקדת. סיפור על שקרים, בגידה, נקמה, מאבקי כוח, מאבק בין המינים, סקס ואובססיה.

גיבורת הספר היא פיי אדלהיים. פיי בת ה-32 נשואה לג'ק, איש עסקים מצליח והמנכ"ל של חברת קומפר. פיי וג'ק נפגשו בבית הספר לכלכלה של שטוקהולם כששניהם היו סטודנטים צעירים. כיום פיי היא עקרת בית שמגדלת במשרה מלאה את בתם ג'וליאן. חייה של פיי הם נוחים. יש לה את היכולת הכלכלית לא לעבוד לפרנסתה, הם מתגוררים בדירת פאר ומשתייכים למעמד הגבוה של שטוקהולם, יש לה בגדים ממותגים וילדה מתוקה. אבל פיי אינה מאושרת. פיי הצעירה הייתה בעלת שאיפות, ואילו פיי הנוכחית היא הגרסה הדהויה של עצמה. בנוסף, ג'ק הוא לא בדיוק הבעל האידאלי. הוא מרוכז בעצמו, תמיד עסוק והיחס שלו אליה קר. הספר נע בין ההווה וחייהם של פיי, ג'ק וג'וליאן בשטוקהולם, ובין העבר וילדותה של פיי בעיירה הקטנה פיבלקה, שבה כולם מכירים את כולם. 

פסק הדין:

תחושותיי לגבי כלוב הזהב הן מעורבות. אהבתי את הכתיבה האיכותית של קמילה לקברג, אהבתי את דמותה של כריס, חברתה הטובה של פיי, אהבתי את התפאורה השוודית, והתחברתי לרעיון שעמד מאחורי הנקמה. לצערי לא הצלחתי להתחבר לדמותה של פיי, מה שהקשה עלי ליהנות מפאת היותה הדמות הראשית שמובילה את העלילה. הספר כולל תיאורים של החברה הגבוהה בשוודיה, והרבה מותגים - מה שפחות עניין אותי. דווקא העבר שלה, שכן היה מעניין, לא קיבל מספיק במה ונפח. בנוסף, היו לא מעט בעיות אמינות. למרות שמדובר בספר נקמה עדיין ציפיתי לאמינות מינימלית, אבל מצאתי את עצמי מגלגלת עיניים לא מעט. גם שפיי כבר עשתה משהו נכון, לא הצלחתי לשמוח בשבילה עד הסוף עקב אופייה. סיימתי את הספר בתחושה מעט חמוצה. לדעתי הצנועה, היו סצנות שהיו צריכות להימחק בעריכה. אני אמשיך לקרוא את ספריה של קמילה לקברג, אבל בפעם הבאה אצמד לספרי המתח האמיתיים שלה.

⭐⭐⭐