הגיע הזמן להדליק את הכוכבים

הגיע הזמן להדליק את הכוכבים / וירז'יני גרימאלדי

ז'אנר: דרמה
309 עמודים

הוצאת כתר

שנת הוצאה בארץ: 2020

מדי פעם אני אוהבת לעשות אתנחתא ולקרוא ספרים כמו הגיע הזמן להדליק את הכוכבים. ספרים שהם תענוג וכייף, ללא מחשבה מעמיקה, שהקריאה בהם היא כמו לאכול פרוסה של עוגת שוקולד טובה. גם בספרים קלילים כאלה, עדיין חשובה לי איכות הכתיבה ופיתוח הדמויות. הספר הזה היה בדיוק מה שהייתי צריכה אחרי קריאת דואט מטלטל. במקום לצלול למשבר קריאה, הצלחתי לפסוח מעליו בזכות הספר. בנוסף, אני אוהבת מאד ספרות צרפתית. בכל הז'אנרים. אני מוצאת את הספרים שלהם מאד ריאליים וכאלה שקל להתחבר אליהם ולהזדהות איתם.

הספר שלפנינו הוא ספר מסע. אם ושתי בנותיה עוזבות את חייהן בצרפת ויוצאות לטיול של שלושה חודשים בסקנדינביה עם קראוון. לכאורה נראה הספר קליל ומתוק אבל מצאתי בו גם המון עומק. הוא עוסק בהורות, במשפחה, בהתבגרות, בזוגיות, והוא עושה זאת באופן לא מחייב, שאינו מכביד על הקורא, ולא מעציב אותו. את העלילה מובילות שלוש דמויות והספר נכתב מנקודות מבטן: האם אנה, הבת הבכורה קלואה בת ה-17, והבת הצעירה לילי בת ה-12. את נקודת המבט של קלואה אנחנו מקבלים דרך בלוג שהיא כותבת, ואילו נקודת המבט של לילי נכתבת דרך יומן אישי, אותו היא מכנה מרסל.

אנה בת ה-37 גרה עם שתי בנותיה בטולוז. אביהן של הבנות ואנה גרושים והוא מתגורר במרסיי. החיים של המשפחה הקטנה הזו לא קלים. אנה עובדת שעות ארוכות במסעדה, והבנות נשארות זמן רב לבדן. לכל אחת מהן יש בעיות משלה. החובות ממשיכים להצטבר וההוצאה לפועל כבר עומדת בפתח. כשאנה מקבלת הודעה שהיא מפוטרת, היא מחליטה, במקום להסדיר את חובותיה, לעזוב הכל ולנסוע עם בנותיה לראות את הזוהר הצפוני. הטיול הזה ישנה את חייהן של כל אחת בנפרד וגם של שלושתן ביחד כמשפחה.

פסק הדין:

הגעתי עם ציפייה לספר קליל, וסיימתי אותו עם הרבה מעבר לכך. תיאורי המדינות שמבקרות בהן הבנות היו פשוט נפלאים, מכיוון שבחלק מהמקומות בדנמרק, בשוודיה ובנורווגיה ביקרתי בעצמי, יכולתי לדמיין את המראות והתענגתי על כל אתר ואתר. מלבד המסע הפיזי, עוברות הבנות גם תהליך של מסע עצמי והתבגרות. שלוש נקודות המבט אפשרו לי ליהנות מספר אחד עם 3 ז'אנרים שונים בתוכו: אנה היא הז'אנר הדרמטי, קלואה היא ז'אנר הנוער הבוגר, ונקודת המבט של לילי, שהייתה האהובה עלי מכולן, היא מז'אנר הקומדיה והנוער הצעיר. עם כל אחת מהדמויות הזדהיתי באופן אחר. הזדהיתי עם האימהות של אנה והרצון התמידי שלה לגונן על בנותיה, הזדהיתי עם החיפוש התמידי של קלואה אחרי אהבת אמת, והזדהיתי עם הרגשת השונות התמידית שיש ללילי. כשהספר נגמר הצטערתי להיפרד משלושתן אבל גם שמחתי בשבילן. ספר שהוא עונג צרוף.

⭐⭐⭐⭐⭐