תבשילים חריפים מהמטבח הטטארי / אלינה ברונסקי
ז'אנר: קומדיה שחורה335 עמודיםהוצאת הכורסא ותשע נשמותשנת הוצאה בארץ: 2018
תבשילים חריפים מהמטבח הטטארי יצא לאור בסדרת חוצפנית - שיתוף פעולה בין שתי הוצאות שאני מאד אוהבת: הכורסא ותשע נשמות. הספר הוא כולו שיר הלל לדמות אחת. דומיננטית מאד, מצחיקה שלא במתכוון, בעלת ביטחון עצמי קיצוני ומלאה באהבה עצמית שלא תבייש אף קואוצ'ר או מאמן אישי. כבר שיצא לאור רציתי לקרוא את הספר הזה, כריכתו האדומה והמושכת צדה את עיני וגם התקציר נשמע כמו כוס התה שלי. העניין עם ספרים שמבוססים על דמות יחידה שקל מאד ליפול איתם. אם הדמות אינה עגולה או מעניינת מספיק, הספר לא יהיה טוב. החלטתי לקחת את הסיכון ולקרוא את הספר.
גיבורת הספר, רוזלינדה אחמנטובה, היא אישה ממוצא טטארי שחיה ברוסיה עם בעלה קלגנוב ובתה סולפיה, והעלילה כולה מסופרת דרך עיניה בגוף ראשון. הסיפור מתחיל שסולפיה נכנסת להריון לא מתוכנן. אמנם אבא אין, אבל בסופו של ההריון נולדת אמינט, בה מתאהבת רוזה ממבט ראשון. רוזה מקדישה את כולה לתינוקת הרכה, לגידולה ולחינוך שלה, כפי שהיא רואה אותו לנכון. רוזה רואה בנכדה החדשה אמינט את הפיצוי על בתה סולפיה, שממנה אף פעם לא הייתה מרוצה.
רוזה היא אישה יפה, חכמה ומוצלחת, שתמיד מקבלת את מה שהיא רוצה. ואם לא, היא כבר תדאג לעשות הכל בכדי שבסופו של דבר הדברים יתהפכו ויסתדרו עבורה. הספר עוסק ביחסי אמהות ובנות, ויש בו פן שהרבה מאיתנו כיהודים וכמהגרים יזדהו איתו. הספר אמנם משעשע אך יש בו לא מעט צדדים עצובים. רוזה היא מספרת כריזמטית ומכשפת והכתיבה מלאת ארס וציניות. הסופרת עשתה עבודה מעולה במינונים ולא העמיסה על הקוראים יותר מדי מכל דבר.
פסק הדין:
תבשילים חריפים מהמטבח הטטארי הוא ספר חד וחריף. קשה שלא להתאהב ברוזה, למרות עוונותיה ולמרות שלא הייתי רוצה אם כזו לעצמי. לאורך העלילה הרגשתי כאילו אני נמצאת בתוך ראשה ומסוגלת לקרוא את מחשבותיה המצחיקות ולצפות את מעשיה, הרגשתי כאילו אני מתלווה אליה והולכת איתה יחד באופן פיזי. רק סופרת טובה במיוחד יכולה להעניק תחושה כזו לקורא. מדובר באחת הדמויות הטובות והעסיסיות שנתקלתי בהן. ללא ספק אני אחשוב על רוזה בעתיד ואפילו אתגעגע. אין כאן הרבה תבשילים חריפים, אבל כתיבה מופתית דווקא יש.
⭐⭐⭐⭐ וחצי כוכבים
No comments:
Post a Comment