איזה מין אמא את

איזה מין אמא את / פאולה דאלי

ז'אנר: מתח

304 עמודים

הוצאת כנרת זמורה-דביר

שנת הוצאה בארץ: 2017

כולנו עושים טעויות. אין כמעט מי שלא מכיר את תחושת האשמה כשמישהו נפגע מאיתנו, בין אם בכוונה ובין אם בשוגג, בין אם עשינו החלטה לא טובה או אמרנו משהו לא במקום. על רגשות האשם של ליסה קליסטו, גיבורת הספר, מבססת הסופרת את סיפור העלילה של איזה מין אמא את. לליסה, כמו לרובינו, יש תחושת אשמה שהיא אמא לא מספיק טובה, רעיה לא מספיק טובה, והיא סובלת מעייפות תמידית ולא אחת שוכחת דברים חשובים. אבל מה קורה שטעות אחת מובילה לאסון ולחטיפה של ילדה בת 13?

התחלתי את הספר הזה ביום שישי בלילה בכוונה לקרוא כמה עמודים וללכת לישון. במקום זה, התכרבלתי עם הספר עד השעות הקטנות וסיימתי בסופו של דבר את כולו ביומיים. הסיפור מתרחש בארבעה ימים של חודש דצמבר במחוז קמבריה, באזור האגמים שבצפון מערב אנגליה. לפני 20 שנה נסעתי לטיול ארוך באנגליה ובסקוטלנד, ואני עדיין לא מאמינה שפספסתי את האזור הזה ולא טיילתי בו, למרות שהייתי בערים לא רחוקות ממנו. 

החיים הפסטורליים של משפחת קליסטו בעיירה טרוטבק נשמעים כמו חלום, אבל יחסית למשפחות האמידות שמתגוררות בעיירה ובעיירות אחרות בסביבה הם לא עשירים, ואפילו לא משתייכים למעמד הבינוני. ליסה מנהלת את בית המחסה המקומי לבעלי חיים, בעלה ג'ו עובד כנהג מונית, ויש להם שלושה ילדים.

השלווה מופרת שנערות מקומיות נחטפות ונאנסות על ידי פדופיל, והנעלמת הבאה היא לא אחרת מאשר לוסינדה, החברה הכי טובה של סאלי – בתה הבכורה של ליסה. באותו היום שנעלמה, לוסינדה הייתה אמורה ללכת לישון אצל סאלי בביתה של ליסה. הבעיה שליסה פשוט שכחה. לוסינדה מעולם לא הגיעה. ובבוקר שאמא של לוסינדה, קייט, מתקשרת לליסה בנושא אחר, היא שואלת כבדרך אגב אם הבנות בסדר. לליסה זה נשמע מוזר, אבל רק כשסאלי רואה שלוסינדה לא הגיעה להסעה לבית הספר, מתברר שאף אחד לא יודע היכן היא מאז אתמול. ליסה יודעת שזו אשמתה, היא מרגישה את הרגש החמוץ ואת המבטים מסביב.

לספר שלוש נקודות מבט: נקודת המבט של ליסה, שנכתבה בגוף ראשון. נקודת המבט של ג'ואן אספינל, הבלשית שאחראית על תיק האנס הסדרתי, שנכתבה בגוף שלישי. ונקודת מבט שלישית שאשאיר לכם לגלות בעצמכם.

פסק הדין:

אני רוצה לכתוב רק מילה אחת על הכותרת של הספר איזה מין אמא את: מבריקה. אני לא יודעת מי בחר אותה אבל רק אחרי שמסיימים לקרוא את הספר מבינים את דו המשמעות וכמה היא מתאימה. הספר עוסק בזוגיות, מוסר, מחלות נפש, הורות לקויה, והסוף שלו היה חכם ומפתיע. זה אינו ספר מתח קלאסי, הסופרת הצליחה להכניס אותי לעלילה בצורה כל כך טובה שיכולתי לדמיין את הדמויות, את הבתים שלהן, את סביבת האגמים. פאולה דאלי בנתה עולם שלם שנהניתי מאד לקרוא. אני מקווה שיתרגמו גם את ספריה הבאים, ואם לא - היא בהחלט סופרת ששווה לשבור עבורה את השיניים באנגלית.

⭐⭐⭐⭐ וחצי כוכבים