שירת סרטני הנהר

שירת סרטני הנהר / דליה אוונס

ז'אנר: דרמה

368 עמודים

הוצאת כנרת זמורה-דביר

שנת הוצאה בארץ: 2020

קרה לכם פעם שהתחלתם לקרוא והקריאה קצת מגמגמת, הספר עדיין לא תפס אתכם והוא מזדחל בקצב איטי, אבל אתם בכל זאת ממשיכים כי יש בו משהו, ובדיוק שאתם אומרים לעצמכם: נו מה קורה? פתאום מתרחש משהו מעניין, ומכאן הספר מתחיל לעלות ולעלות ולהאמיר לגבהים חדשים, עד שבסופו של דבר אתם מוצאים את עצמכם מרותקים אליו ונשבים לחלוטין בקסמו? ואז אתם מסיימים אותו בהתפעלות גדולה, ועם סיפוק כל כך גדול כי אתם יודעים שקראתם ספר מיוחד. זה מה שקרה לי במהלך הקריאה של שירת סרטני הנהר, שפורש בפנינו את סיפרה של קאיה, ילדת הביצות. רק הסתיים הרבעון הראשון של שנת 2020 ונדמה שכבר פגשתי את הספר הכי טוב שאקרא השנה.

הסיפור מתחיל כשאימא של קאיה עוזבת את הצריף שבו מתגוררת המשפחה על גדות ביצת החוף שבצפון קרוליינה. לאט לאט עוזבים כל בני המשפחה אחד אחרי השני, עד שבגיל 10 קאיה מוצאת את עצמה חיה לבד ובבדידות גדולה. בזמן שתושבי העיירה הסמוכה, ברקלי קוב, מכנים אותה "זבל ביצות", ומתייחסים אליה כאל יצור בור וחסר ערך, הביצה הופכת למשפחתה. הטבע, על כל החי והצומח שבו, הוא שמלמד אותה כיצד לשרוד. קאיה צומחת לבדה כמו פרא, ילדת טבע אמיתית, שאוספת נוצות ציפורים, מתבוננת בהתנהגותם של חרקים, וגם מנציחה את כל הפלא הזה בציורים מפורטים.

יום אחד כשהיא מפליגה בסירה הקטנה שלה היא מאבדת את דרכה חזרה אל החוף. היא פוגשת נער מקומי בשם טייט, אותו היא זוכרת כחבר של אחיה, וטייט מסייע לה למצוא את הדרך ולחזור הביתה. מכאן מתחיל ביניהם קשר מהוסס כשטייט מגשש את דרכו אליה. לא קל למצוא את הדרך ללבה של נערה שהבדידות השתלטה על נשמתה.

סיפור העלילה נע בשני קוים מקבילים שנפגשים. הסיפור הראשון שמתחיל בשנת 1952 הוא סיפור התבגרותה של קאיה, והסיפור השני הוא תעלומת רצח של אחד מבני העיירה, שהתרחש באוקטובר 1969. תושבי העיירה חושדים כמובן בקאיה כחשודה העיקרית ברצח, והמתח, שהתחיל איטי ומנומנם, תופס תאוצה כל כך גדולה שמצאתי את עצמי קוראת את סופו של הספר בדהרה.

פסק הדין:

יש לי בראש מדף ספרים וירטואלי. במדף הזה אני מניחה את הספרים שאני רוצה שהבת שלי תקרא כשתגדל. שירת סרטני הנהר תפס את מקומו על המדף לצידם של הארי פוטר וכפרה של איאן מקיואן. זהו ספר חוצה תרבויות ויבשות שעוסק בקיום האנושי, ויגע בליבו של כל מי שיקרא אותו. הוא נכתב בשפה מופלאה וציורית, ותיאורי הבדידות שבו הם שוברי לב. אהבתי מאד את המסרים הביקורתיים של המחברת כנגד גזענות ושוביניזם, ששזורים לאורך העלילה. כמי שאוהבת סופים שהם קתרזיס, אני חייבת לציין שבאתי על סיפוקי בדרך הטובה ביותר, ולא אוסיף. שירת סרטני הנהר הוא קריאה של 5 כוכבים זוהרים, ובגלל סופו אני מוסיפה לו גם את השישי.

⭐⭐⭐⭐⭐