דירת שותפים

דירת שותפים / בת' אולירי

ז'אנר: רומנטי

432 עמודים

הוצאת כנרת זמורה-דביר

שנת הוצאה בארץ: 2019

אני נמצאת בתקופה שבה קריאה אינה במקום גבוה בסדר העדיפויות שלי. נגיף הקורונה תקף את ישראל, המסגרות הלימודיות בוטלו – וכמובן גם גן הילדים של הבת שלי. שבוע לאחר מכן מצאתי את עצמי בחופשה ללא תשלום. הייתם חושבים שדווקא אז יהיה לי יותר זמן לקרוא, אבל לא. דווקא בתקופה של חוסר וודאות ודאגה כלכלית, הראש טרוד בעניינים אחרים וימים ארוכים עברו עלי ללא קריאה בכלל. אבל אז הגיע דירת שותפים. הספרים הטובים ביותר הם אלה שמפתיעים אותי בשלמותם. ציפיתי לספר חמוד וקליל, אבל דירת שותפים היה הרבה יותר מכך. הדמויות היו יותר מורכבות ועמוקות וכך גם העלילה.

טיפי מור נואשת. היא נפרדה מהחבר שלה, ג'סטין, והיא מוצאת את עצמה ללא קורת גג. מכיוון שהיא מרוויחה מעט מאד בעבודתה כעוזרת עורכת לספרי עשה-זאת-בעצמך, היא מחפשת מקום מגורים זול.

ליאון טומיי זקוק לכסף. ומהר. יש לו בעיה משפחתית שמצריכה ממנו יותר מזומנים ממה שהוא מרוויח בעבודתו כאח בהוספיס.

ליאון מחליט להכניס שותף לדירה, אבל מכיוון שבדירה יש מיטה אחת וחדר שינה אחד, הוא מחליט להשכיר את הדירה בזמן שבו הוא לא נמצא בבית. לטיפי זה מסתדר מצוין עם התקציב שלה ושניהם חותמים על הסדר קצת משונה: הדירה תהיה של טיפי בכל יום משש בערב עד שמונה בבוקר ובכל סופשבוע, ואילו ליאון ישהה בה במהלך היום, מכיוון שהוא עובד לילות, ובסופי השבוע הוא יהיה עם חברתו קיי בדירה שלה.

ההסדר יוצא לדרך וטיפי נכנסת לגור בדירה. קיי לא נלהבת מכך שאישה זרה תגור בדירתו של החבר שלה, אבל אחרי שהיא פוגשת את טיפי היא מסכימה לסידור. טיפי וליאון אף פעם לא נפגשו, והם מתקשרים ביניהם באמצעות פתקים שהם משאירים אחד לשני בדירה. בהתחלה הפתקים הם ענייניים ונוגעים לדירה, אבל לאט לאט ההתכתבות הופכת לחברית. לכל אחד מהם יש בעיות משלו, והיה מחמם לקרוא איך הם עוזרים ותומכים זה בזה. אי אפשר שלא להתאהב בדמויות. הן היו כל כך אנושיות וטובות לב. שניהם מספרים את הסיפור בגוף ראשון לסירוגין, והפרקים של ליאון היה שונים משל טיפי, יותר קצרים וישירים, בדיוק כמו שהדמויות עצמן הן הפכים מוחלטים, אבל גם משלימים.

פסק הדין:

דירת שותפים הוא בדיוק מה שהייתי צריכה כדי להסיח את הדעת ממה שקורה בעולם. במקום זה, גלשתי לאט לעולמם של טיפי וליאון. הספר הוא צ'יק ליט מהסוג שכבר לא כותבים הרבה, או יותר נכון - לא מתרגמים, ומעובה בשלל דמויות משנה עגולות וצבעוניות שעומדות בפני עצמן. לא עוד ספר כי אם כזה שעוסק בדמויות ממש כמונו: משעשעות, מגושמות, אנושיות, עם בעיות וצרות. מצאתי את עצמי מחייכת המון במהלך הקריאה ומזדהה עם המצבים והסיטואציות הכתובות. קראתי את הספר במשך 6 ימים, אך בימים רגילים הייתי קוראת אותו לכל היותר בחצי מהזמן הזה. ספר מתוק וקסום שכייף להתכרבל איתו בתקופה הלא פשוטה שאנו מצויים בה.

⭐⭐⭐⭐⭐