המטופלת השקטה

המטופלת השקטה / אלכס מיכאלדיס

ז'אנר: מתח

336 עמודים

פן הוצאה לאור

שנת הוצאה: 2019

לפני שאתחיל אני מרגישה שעלי להתוודות על שני דברים. הראשון, קראתי הרבה מאד מותחנים פסיכולוגים בחיי. השני, יש לי חולשה למחזות יוונים, במיוחד טרגדיות. לכן הגעתי לספר המטופלת השקטה עם הנחת יסוד אחת שתסייע לי ליהנות מהספר, אך עם הנחת יסוד אחרת שיכולה לגרוע מההנאה. אני חושבת שהספר הזה הוא הספר המדובר ביותר בשנת 2019, וכשיצא התלבטתי אם לקרוא אותו, אך ההד שעורר היה כה גדול וההמלצות עליו היו כה רבות, שהייתי חייבת. הרגשתי כאילו אני היחידה בעולם שלא קראה אותו, אז החלטתי לגלות בעצמי האם כל הבאז שהוא מקבל באמת מוצדק.

אלישה ברנסון הייתה ציירת מצליחה בת 33 שהתגוררה בלונדון עם בעלה גבריאל, צלם אופנה. יום אחד אלישה יורה בבעלה 5 פעמים בפניו – והורגת אותו. לפני שנערך המשפט, היא מספיקה לצייר ציור אחרון ורב משמעות. היא מכנה את הציור הזה: אלקסטיס. אלקסטיס הייתה דמות ממחזה טרגי שכתב אֶוּריפִּידֶס. למעשה הציור הוא הרמז היחידי שנותר כדי להבין מדוע רצחה אלישה את גבריאל, מה היה המניע שלה? - כי לאחר שסיימה לצייר אלישה מפסיקה לדבר. במשפט נקבע כי אלישה לוקה בנפשה, והיא מתאשפזת במוסד סגור לבריאות הנפש בשם הגרוב.

תיאו פייבר הוא פסיכולוג משפטי, שהסתקרן מהמקרה של אלישה ברנסון. כשתיאו שומע שהתפנתה משרת פסיכולוג במוסד שבו מאושפזת אלישה, הוא מחליט לעזוב משרה טובה רק בכדי להגיש מועמדות. אפילו שהגרוב נמצא בסכנת סגירה. הכל למען הסיכוי הקלוש שהוא יוכל לטפל באלישה ולגרום לה לדבר שוב.

על אף שמו של הספר, הדמות הראשית האמיתית היא דמותו של תיאו. רוב הפרקים כתובים מנקודת מבטו בגוף ראשון. מכיוון שאלישה אינה מדברת, הפרקים מנקודת מבטה מובאים לקורא בצורת יומן, שבו היא מתחילה לכתוב כמה שבועות לפני הרצח. למרות שהסופר עשה ניסיון יפה, לא הצלחתי לחבב את דמותו של תיאו. תיאו הוא אדם פגום ויוצא דופן, וקיבלנו מידע רב על הילדות שלו, העבר שלו, היחסים שלו עם הוריו, ההיכרות שלו עם אשתו קאתי, ומערכת היחסים ביניהם. למעשה רוב חציו הראשון של הספר מתמקד בתיאו, ובאובססיה המתגברת שלו למקרה של אלישה.

לא אתן פרטים נוספים על העלילה, משום שהספר הזה מבוסס כולו על טוויסט אחד גדול, ואני האחרונה שתהרוס לכם את ההנאה שבגילוי. וכאן נכנסת הנחת היסוד הראשונה על ניסיוני בקריאת מותחנים פסיכולוגים. בערך בחצי הספר גיליתי את הטוויסט: ראיתי את הטוויסט הזה נעשה במספר ספרים. למרות שלא הופתעתי, עדיין הצלחתי ליהנות מהקריאה בחלקים מסוימים, במיוחד מהפרקים שכתובים מנקודת מבטה של אלישה. בשלב מסוים תיאו מפסיק לנהוג כפסיכולוג ומתחיל לנהוג כחוקר, ואהבתי לקרוא על עברה של אלישה. פחות התחברתי לסיפורו האישי של תיאו, שאמנם עצוב וקשה, אך האופן שבו תיאו מספר אותו, יחד עם הפסיביות של דמותו, לא הצליחו לעורר בי אמפתיה.

פסק הדין:

מדי פעם יוצא לאור מותחן שזוכה לעניין ברחבי העולם. כזה שכולם קוראים, כזה שהופך לסרט או סדרה. זה קרה לנעלמת, הבחורה על הרכבת, וספרים נוספים. לפעמים התשבוחות מוצדקות, ולפעמים פחות. למטופלת השקטה זה קרה השנה, ובקרוב יופק סרט בכיכובו של בראד פיט. האם הוא שייך לספרי המתח המשובחים או שהוא מוערך יתר על המידה? התשובה מורכבת. מצד אחד, המשכתי להפוך את הדפים במהירות ללא קשר לטוויסט. אהבתי את הרעיון המקורי לבסס את הסיפור על טרגדיה יוונית, אהבתי את הטיפול הפסיכולוגי והעיסוק בבריאות הנפש. מצד שני, הספר די צפוי, במיוחד לקוראי מותחנים, והרגשתי שסופו נתפר בתפירה גסה, רק בכדי שיתאים לרעיון הכללי, ולקה בחוסר אמינות מסוים. לא אהבתי את דמותו של תיאו, וכאשר אני לא מצליחה לאהוד דמות ראשית בספר, ההנאה שלי ממנו לעולם לא תהיה שלמה. אני חושבת שדווקא את הסרט יכולתי לאהוב יותר. 4 כוכבים על הרעיון, 3 כוכבים על הביצוע.

⭐⭐⭐