תאומות הקרח

תאומות הקרח / ס"ק טרמיין

ז'אנר: מתח

284 עמודים

כתר ספרים / עברית הוצאה לאור

שנת הוצאה בארץ: 2019

מדי פעם יוצא לי לקרוא ספר שיוצא מגבולות הז'אנר. תאומות הקרח מוגדר כספר מתח, אבל אל תכניסו אותו לתבנית של מותחן כי זה יעשה לו עוול. בתאומות הקרח יש הכל: הוא מותח, הוא דרמטי ומיטיב לתאר מערכות יחסים בתוך המשפחה, הוא פסיכולוגי, הוא מתעתע, הוא מצמרר, הוא מפתיע, יש בו לא מעט פחד ואימה, הוא משחק בראשו של הקורא. אין כאן בלש או שוטר שמחפש רוצח, אין כאן טובים ואין כאן רעים. אני לא נוהגת להשוות בין ספרים שקראתי או סרטים שראיתי, אבל כשסיימתי את הספר נזכרתי בסצנת התאומות המצמררת מהסרט "הניצוץ": Come and play with us, Danny ...

קירסטי ולידיה מורקרופט הן תאומות זהות. מה שמכונה בספרות הרפואית: תאומים מונוזיגוטיים. תאומים שהתפתחו מביצית אחת שנחלקה לשני עוברים נפרדים, בני אותו מין וזהים מבחינה גנטית. לשתיהן שיער בלונדיני זהוב ומושלם, עיניים כחולות כקרח, אף כפתורי, פה ורוד, ואותו חיוך ערמומי ושובב. הן נולדו ביום הכי קר בשנה בחודש דצמבר, והצליחו לבלבל אפילו את הוריהן, שרה ואנגוס, שנהגו להלביש אותן בצבעים שונים על מנת להבדיל ביניהן. הצבע של קירסטי היה כחול, ושל לידיה – צהוב.

לשרה ואנגוס מורקרופט יש חיים מושלמים. הם מתגוררים בבית יפה בשכונת קמדן שבלונדון, אנגוס הוא אדריכל מצליח, ושרה היא עיתונאית שעובדת במשרה חלקית. אבל כל זה שייך לעבר. יום אחד התמונה היפה הזו מתנפצת כשאחת התאומות, לידיה, מוצאת את מותה בתאונה ביתית. למרות שבית נתפס כמקום מגן ובטוח עבור ילדים, הנתונים מראים שחלק ניכר מהילדים מקפחים את חייהם בתאונות ביתיות. מכאן הדברים מתחילים להתדרדר, ואנחנו פוגשים את משפחת מורקרופט שנה וחודשיים אחרי האסון. אנגוס כעת מובטל, שרה המומה ומבולבלת, וקירסטי שרויה באבל עמוק כתוצאה ממותה של אחותה.

המצב הכלכלי של המשפחה הוא בכי רע, והם מחליטים לעבור להתגורר באי סקוטי בשם טוראן, ששייך למשפחתו של אנגוס. הם מקווים לתפוס שתי ציפורים במכה אחת: גם לחסוך כסף וגם להתנתק מהטרגדיה שחוו. כשהם מגיעים לבית, הם מגלים שבמצבו הנוכחי הוא אינו ראוי למגורים והם מתחילים בשיפוצים. הבית נמצא באי שומם באיים ההיברידים של סקוטלנד, כאשר העיר הקרובה ביותר מרוחקת קילומטרים רבים. הבית אפלולי, מבודד, וכשהחורף מגיע ויש שעות אור מעטות, מתחיל החושך להשתלט עליהם ביותר ממובן אחד.

קירסטי, התאומה ששרדה, טוענת לפתע שהיא בעצם לידיה, אותה חשבו למתה. בתחילה חושבת שרה שמדובר בבלבול כתוצאה מטראומה, אבל לאט לאט היא מתחילה לפקפק בזהות התאומה השורדת, ולחשוב שאולי נעשתה כאן טעות אמיתית בזיהוי. אם כן - מי היא התאומה שמתה? מי היא התאומה ששרדה? מה קרה באמת באותו יום נורא שהוביל לתאונה הקטלנית?

פסק הדין:

שילוב של כתיבה מבריקה, אפלה ואיכותית ביחד עם דמויות עוצמתיות, מורכבות ועגולות. הקריאה בספר היא חוויה שלמה של חושים: תאומות הקרח יתעתעו בכם עד שכבר לא תדעו מי זו מי, האווירה הקרה, הרדופה והקודרת שתיכנס תחת עורכם מבלי שתרגישו, הפתרון לתעלומה שאותו תנחשו ממש עד סופו של הספר. לעתים הייתי בצד של שרה, לעתים בצד של אנגוס, אך ללא ספק מי שגנבה את ההצגה בספר הזה היא קירסטי - או שמא לידיה?. תיאור מדהים כל כך של דמויות לא קראתי כבר זמן רב, ויחד עם עלילה שאינה מניחה לקורא לרגע, אי אפשר לתת לספר הזה פחות מחמישה כוכבים.

⭐⭐⭐⭐⭐