פריטת מיתרי הלב

  פריטת מיתרי הלב / הייזל פריור

ז'אנר: דרמה

317 עמודים

הוצאת כנרת זמורה-דביר

שנת הוצאה בארץ: 2021

אחרי שסיימתי ספר מתח מבריק, פחדתי שאני לקראת משבר קריאה חדש, וחיפשתי ספר שיהיה שונה לחלוטין. בגורל עלה פריטת מיתרי הלב, שהיה נראה לי מתאים בדיוק. לפני הרבה מאד שנים השתתפתי בשיעור כתיבה יוצרת בבית הספר, והטיפ הראשון שקיבלתי היה: תכתבי מה שאת מכירה. נראה שהייזל פריור עשתה בדיוק את אותו הדבר. כבר בתחילת הקריאה חיפשתי בגוגל את האזור שבו מתרחש הסיפור. מסתבר שאקסמור הוא פארק לאומי גדול וידוע שנמצא בדרום-מערב אנגליה. אנגליה הכפרית מאד קוסמת לי ואני מאד אוהבת לקרוא סיפורים שמתרחשים בה. פריטת מיתרי הלב הוא סיפור מתוק ומחמם לב שבמרכזו נגינה בנבל והטבע הנפלא שבו מתרחשת העלילה.

אלי ג'ייקובס בת ה-36 מתגוררת עם בעלה קלייב בבית מבודד יחסית באקסמור. ביום אחד בחודש ספטמבר, כשהיא מטיילת כהרגלה, היא נתקלת במקרה באסם. סקרנותה מתעוררת והיא נכנסת לראות במה מדובר. באסם עובד ומתגורר דן הוליס בן ה-33 המכונה 'בונה הנבלים מאקסמור'. אלי מוקסמת מהנבלים, שכל אחד מהם נבנה בעבודת יד ומסוג עץ אחר. באותו המפגש מעניק דן במתנה לאלי את אחד הנבלים שלו - נבל מהמם שנבנה מעץ דובדבן. דן חושב שאלי אוהבת דובדבן משום שהיא גורבת גרביים באותו הצבע. ככה הוא דן. הוא קצת שונה. אדם פרטי שאוהב להיות לבדו, לא מרבה לדבר, לא חברותי במיוחד, רגיש מאד לפרטים, ולא חש בנוח בסביבה מלאת אנשים.

כשאלי חוזרת הביתה עם הנבל, בעלה קלייב לא ממש אוהב את העובדה שהיא קיבלה מתנה כה יקרה מגבר אחר, ומבקש ממנה להחזיר את הנבל. אלי נאלצת לנסוע בחזרה לאסם הנבלים ולהחזיר בחוסר חשק את המתנה לדן. הם מסכמים ביניהם שהנבל יישאר ברשותה של אלי, אבל יישאר באסם. כך אלי תוכל לבוא ולנגן בו כאוות נפשה מבלי לעצבן את קלייב. אלי ממשיכה לבקר באסם ללא ידיעתו של בעלה, ובהמשך מתחילה ללמוד שיעורי נגינה עם חברתו של דן, רו דיר, נגנית נבל מפורסמת ומורה לנבל. כששיעורי הנגינה ממשיכים, אלי מתקדמת מאד בנגינה, אבל גם נחשפת למידע שקשור בדן. סוד שהוסתר ממנו. מהו אותו הסוד ואיך הוא ישפיע על דן? האם תחליט אלי לחשוף את המידע או לשמור אותו לעצמה?

פסק הדין:

פריטת מיתרי הלב הוא מסוג הספרים שמתפתחים לאט. העלילה אינה עלילה מהירה שנקראת בנשימה עצורה. יחד עם זאת, הדמויות המיוחדות המובילות את הספר נכנסו ללבי כבר מהתחלה. דן הוא אחד הגיבורים המקסימים שיצא לי לקרוא. טוב לב, נדיב, והיה כייף לראות את העולם מהעיניים שלו. לאחר כשליש מהספר התחלתי להרגיש הרגשה דומה גם לגבי אלי, שאיכשהו החיים לא לקחו אותה לכיוונים הנכונים. בחצי הראשון של הספר נהניתי מתיאורי הטבע של אקסמור, והתעורר בי חשק מטורף לטוס ולבקר שם, ואת חציו השני קראתי ביום אחד בלבד, אחרי שהעלילה קיבלה תאוצה והפכה להרבה יותר מעניינת. הספר הוא לא רק שיר הלל לטבע, לבעלי החיים ולמוזיקה, אלא גם ספר על נפש האדם ואיך כמבוגרים אנחנו מושפעים מהילדות שלנו ומהורינו, על חברות אמת, על סודות ועל אהבה. הוא נכתב בכתיבה עדינה ורגישה ושייך לסוג ספרים שאף פעם לא ימאס לי לקרוא, שמחממים את ליבי ומשאירים אותי בסיומם עם מצב רוח נהדר.

⭐⭐⭐⭐ וחצי כוכבים