דואט הלבבות היפים

 דואט הלבבות היפים / אמה סקוט

ז'אנר: רומנטי

להוריד את הכוכבים 383 עמודים

לחיי הלבבות היפים 371 עמודים

הוצאת בוקטיק

שנת הוצאה בארץ: 2021

"לפעמים הלב מסתיר את עצמו מאחורי המוח. אבל מה אם הלב צריך להסתתר כדי שלא לפגוע במי שהוא אוהב?"

בכתיבתה של אמה סקוט יש כל כך הרבה יופי ועדינות יחד עם רגש ועוצמה. אמה היא אחת הסופרת שאקרא כל מה שיוציאו. מספיק לי לראות את שמה על הכריכה בכדי שארצה לקרוא את הספר, וללא חשש שאתאכזב. אמה אוהבת לכתוב דרמות רומנטיות קורעות לב וסוחטות דמעות. היא אוהבת את הדמויות שלה שבורות, אנושיות, כאלה שאפשר להזדהות איתן, וזו הסיבה שאני אוהבת לקרוא אותה. יש המון עומק בסיפורים שלה, וגם הפעם היא לא מאכזבת.

בספר הראשון בדואט, להוריד את הכוכבים, אנחנו לומדים להכיר ולאהוב את שלושת הדמויות שיובילו את העלילה:

ווסטון טרנר נולד בצד הלא נכון של בוסטון. בגיל 12 הוא זוכה במלגה ועובר ללמוד בבית ספר פרטי ויוקרתי, שם הוא פוגש את קונור דרייק. למרות כל ההבדלים ביניהם, באופי ובמעמד הכלכלי, ווס וקונור הופכים לחברים הכי טובים. נשמות תאומות. הם מלווים אחד את השני בכל תחנות חייהם, וגם נרשמים ללמוד באותו הקולג' - אמהרסט. באמהרסט הם פוגשים את אוטום קלדוואל בהפרש של כמה דקות. אוטום היא רומנטיקנית ללא תקנה שרוצה לשנות את העולם. שני הגברים נמשכים לאוטום כל אחד בדרכו.

לספר השני, לחיי הלבבות היפים, אנחנו מגיעים במתח, כי הספר הראשון מסתיים בנקודת מפנה בעלילה. אם הספר הראשון היה יחסית נינוח, בספר השני קיבלנו מפנה אחרי מפנה, משבר אחרי משבר וקראתי אותו בנשימה עצורה. את כל הקשרים שטוותה הסופרת בספר הראשון היה צריך לפרום בספר השני. לאורך הקריאה לא הפסקתי לעודד את הדמויות. נקשרתי אליהן, כאב לי עליהן ושמחתי בשמחתן. יכולתי להרגיש את הרגשות שלהם בעצמי, וזו אמפתיה שיכולה להתרחש רק בספרים של אמה סקוט.

פסק הדין:

אני כל אוהבת את הכתיבה העמוקה והסוחפת של אמה סקוט, והדואט הזה הוא אחד היפים והמרגשים שקראתי. התאהבתי בדמויות הגבריות ווס וקונור (אם כי קצת יותר בווס), והתרגשתי מאוטום עד בלי סוף. עם כל הכבוד לסיפור האהבה, ויש הרבה כבוד, מה שריגש אותי יותר מכל היא החברות האמיצה בין קונור לווס, ועד כמה הם מוכנים להקריב האחד בשביל השני. החברות ביניהם הדהימה אותי לאורך שני הספרים בכל פעם מחדש. איזה ברי מזל הם שזכו האחד השני. קצב דפיקות הלב שלי הואץ לא מעט פעמים במהלך הדואט, במיוחד בספר השני, ולא יכולתי להפסיק את הקריאה באמצע. קשה לסכם חווית קריאה כל כך עוצמתית מבלי לקרוא קריאה נרגשת: לכו לקרוא.

⭐⭐⭐⭐⭐