מוות רחום

 מוות רחום / קנדרה אליוט

 

ז'אנר: מתח

360 עמודים

הוצאת א(ה)בות

שנת הוצאה בארץ: 2020

אני אוהבת ספרי מתח שמעניקים לי ערך מוסף מלבד המתח עצמו, ומלמדים אותי דברים חדשים שלא ידעתי. מוות רחום משתייך לספרי המתח הקלאסיים והאהובים עלי, יש מאבק בין טוב ורע, ויש את כוחות אכיפת החוק שרודפים אחרי רוצח. מלבד המרדף יש את סיפורה האישי של הגיבורה, ומצאתי אותו מעניין לא פחות.

מרסי קילפטריק היא סוכנת FBI שנקראת בחזרה לעיירת הולדתה, איגלס נסט, כדי לחקור שלושה מקרי רצח. שלושת הנרצחים השתייכו לאותה הקהילה אליה משתייכים הוריה של מרסי. אותה קהילה ממנה היא ברחה לפני 15 שנה ולא שבה. לאחר שברחה, ניתקה מרסי קשר עם משפחתה, מה שמקשה עליה לחזור ולעבוד באותה הסביבה, אבל לא סוכנת מקצועית כמו מרסי תיתן לכך להשפיע עליה. היא מתמקדת בניסיון לפתור את מקרי הרצח ולמצוא את החוט המקשר ביניהן, וכמובן לנסות ולאתר מיהו הרוצח.

היא חוברת לשריף המקומי, טרומן דאלי, ויחד הם מנסים לגלות האם מקרי הרצח הנוכחיים קשורים למקרי רצח ישנים שבוצעו בעיירה לפני 15 שנה. בד בבד אנחנו מנסים להבין מה גרם למרסי לברוח ולנתק את הקשר עם הוריה. עברה של מרסי נחשף לאט לאט והקורא מקבל תגליות מפתיעות מכיוונים שונים, מה שמעלה את רמת הדריכות ושומר על עניין גבוה לאורך כל הספר. מה הבריח את מרסי מהעיירה בה גדלה? מהי פילוסופיית הקהילה שבה היא גדלה? איך היא קשורה למעשי הרצח?

פסק הדין:

מוות רחום הוא ספר מצוין ומהודק עם דמויות מעולות שכייף לאהוב. נקשרתי למרסי כבר מהתחלה, ואהבתי את כל דמויות המשנה וכמובן את דמותו של טרומן. אהבתי את האופן שבו הסופרת טוותה את הסיפור האישי של מרסי כך שישתלב בעלילת הרציחות המרכזית באופן מושלם. אני אוהבת גיבורות מסוגה של מרסי, ועוד יותר אוהבת שהשקפת עולמה של הסופרת דומה לשלי. הספר הוא ראשון בסדרת מרסי קילפטריק ונסגר בסוף סגור, אך אני מקווה ששאר הסדרה תתורגם במהרה, ונוכל ליהנות מהמשך עלילותיה של מרסי. מוות רחום הוא מסוג הספרים שגורמים לי להפעיל את תאי המוח, ואלה בדיוק ספרי המתח שאני אוהבת.

⭐⭐⭐⭐ וחצי כוכבים