דואט החיים

דואט החיים / ג'ול אי. אן

ז'אנר: רומנטי

317 עמודים – החיים שאהבתי ספר ראשון

325 עמודים – החיים שאיבדתי ספר שני

U ספרות שנוגעת

שנת הוצאה בארץ: 2020

"אל נא תפגע במסלולה המיועד של הנפש אל האור, פן ינשרו עליך רסיסי אפלה."

אתחיל בווידוי: את הדואט הקודם של ג'ול אי. אן, מעל ומעבר, לא קראתי. תכננתי לקרוא, אבל די מהר אחרי שהוא יצא התחילו לזרום ספוילרים בקבוצות הספרים שאני חברה בהן, כך שהסוף היה ידוע לי מראש. אני אף פעם לא קוראת ספרים שבהם הסוף ידוע לי. הסקירה הזו תהיה נטולת ספוילרים. היא תהיה עמומה ומעורפלת. עבר נצח מאז הפעם האחרונה שהרגשתי צורך כל כך עז לכתוב סקירה. לרוב אני אוהבת לעלות על הנייר את חווית הקריאה שלי, אבל הפעם המילה לאהוב היא לא מדויקת. הרגשתי ממש צורך, המילים התפוצצו בתוך ראשי. הרגשתי סוג של חובה לחלוק את הרגשות שלי עם כל מי שרצה לשמוע. את הדואט קראתי ביחד עם קבוצת קריאה שכוללת מלבדי עוד חמש בנות ובן אחד, ואחרי שנים שלא עשיתי קריאות משותפות זה היה כל כך כייף והעצים את חווית הקריאה שלי. אין לי ספק שאני אחזור על כך בעתיד.

דואט החיים עוסק במערכת היחסים הסבוכה בין ארבעה חברים: אוולין, לילה, גרהם ורונין. מי שמובילה את העלילה היא אוולין, היא הנקודה המקשרת בין הדמויות והיא זו שנמצאת במרכז. אוולין בת ה-34 היא מדענית ובעלת חנות לסבונים. היא מתגוררת באספן, עיירת הסקי המפורסמת שבקולורדו. לילה היא חברתה הטובה ביותר, חברת הילדות שלה, ואת גרהם הכירה אוולין בקולג', וכיום הם חברים טובים. השלושה טסים יום אחד לוונקובר שבקנדה, ובמהלך החופשה הקצרה הזו פוגשת את אוולין את רונין.

מערכות היחסים בין הדמויות הן מערכות יחסים בוגרות, וזה עוד פן של הספר שאהבתי. יכולתי להזדהות עם הדמויות, הן עברו דבר או שניים בחייהן. אהבתי מאד את המורכבות שלהן, כולן ללא יוצא מן הכלל עגולות מאד ומשתנות לאורך הסיפור. דמותו של רונין פשוט חלומית. המוצא שלו (שכמובן לא אגלה), הדברים שהוא עושה ואומר. למרות הדמויות הגבריות, הדמות האהובה עלי היא ללא ספק אוולין. אני פשוט מאוהבת בבחורה הזו. הספר הראשון מסתיים במתח מטורף, וכמה טוב שהספר השני היה זמין לצדי והתחלתי לקרוא בו מיד.
הסיפור התחיל באופן מסוים, והתפתח לכמה כיוונים שונים. חלק מהם צפיתי וחלק ממש לא. בדואט הזה יש הכל: אהבה, תשוקה, מתח, מסתורין, קנאה, חברות, סודות ונגיעות על-טבעיות. יש לציין שהממד הפאראנורמלי יתאים גם לקוראים שאינם חובבי פנטזיה, כי הוא נכתב באופן עדין מאד. 

פסק הדין:

דואט החיים תפס אותי חזק חזק בבטן. ולא הרפה עד לסופו. מדובר בשני ספרים מופלאים עם כתיבה עשירה ומלאת שכבות ותובנות. כזו שלא נתקלים בה לעתים קרובות. סיפור העלילה והדמויות יישארו איתי זמן רב. זה דואט כל כך מקורי ואחר, בלתי נשכח עבורי. הספר הראשון היה רומנטי ואילו השני היה מלא פיתולי עלילה, שבשלב מסוים תהיתי איך הסופרת תוציא את הדמויות שלה מהתסבוכת הזו. עם כל הכבוד לספרים אחרים שקראתי, ויש הרבה כבוד, יש פה רמה אחת מעל: בכתיבה, בפיתוח הדמויות, בסיפור העלילה, בתרגום, בעריכה ובהגהה. הדואט הוא מוצר מוגמר ומושלם. איך אפשר בכלל לדרג דואט כזה? אלף כוכבים.

⭐⭐⭐⭐⭐