פעמון הזכוכית

פעמון הזכוכית / סילביה פלאת

ז'אנר: דרמה

271 עמודים

הוצאת הכורסא

שנת הוצאה בארץ 2019

מה הופך את פעמון הזכוכית לקלאסיקה על זמנית? מה יש בו שהפך אותו לספר שהוא חובת קריאה? שנים רבות חיכיתי לקרוא את ספרה הראשון והיחיד של סילביה פלאת, שגם לאחר מותה השפיעה על דורות רבים של נשים, אך בו זמנית חששתי ממנו. חששתי שאני לא מספיק חזקה לקרוא ספר שעוסק בדיכאון ובאובדנות באופן כה בוטה וישיר. השנים חלפו והנה אני בת 41, מבוגרת בשנים רבות מאסתר בת ה-19 - גיבורת הספר. תרגום חדש ועדכני של הוצאת הכורסא שכנע אותי שזמנו של הספר הגיע. מעולם לא הצטערתי יותר על היעדרותה של מכונת זמן, כי אם הייתה קיימת, הייתי חוזרת 20 שנה לאחור, מחפשת את נועה הצעירה ומצווה עליה לקרוא את הספר.

 "לא יכולתי לסבול את הרעיון שעל אישה לחיות חיים טהורים חד-משמעיים והגבר יכול לחיות חיים כפולים, טהורים ולא-טהורים".

גיבורת הספר היא אסתר גרינווד בת ה-19. אסתר היא אישה חכמה, חריפה ומוכשרת ומאחוריה "חמש עשרה שנים של מאיות". היא זוכה בחודש התמחות במגזין אופנה נחשב בניו יורק, ועוזבת לראשונה את בוסטון, עיר ילדותה. אנחנו פוגשים את אסתר באותו הקיץ בו היא מתגוררת במלון לנשים בלבד עם נשים נוספות מכל רחבי ארה"ב. הבנות מוזמנות למסיבות, לארוחות צהריים, לארוחות ערב רשמיות, להשקות ולהקרנות של סרטי קולנוע, ומקבלות מתנות בחינם. למרות שהכל נראה זוהר, אסתר לא מצליחה ליהנות מניו יורק, מהאירועים אליהם היא מוזמנת ומההתמחות שלה. חברתה היחידה היא דורין העוקצנית, עמה היא מוצאת שפה משותפת. לאחר שדורין מתחילה לצאת עם שדרן רדיו כריזמטי, ומבלה איתו את מרבית זמנה, מרגישה אסתר תחושת בדידות ודכדוך.

לאחר סיום ההתמחות, חוזרת אסתר לבית אמה בפרבר ליד בוסטון. היא מגלה שלא התקבלה לקורס הכתיבה אליו נרשמה ומכאן ואילך מצבה הנפשי מדרדר. היא לא מצליחה להירדם, לא מתרחצת, לא אוכלת, לא מחליפה בגדים ולא יוצאת מביתה. היא מנסה לכתוב רומן אך סובלת ממחסום כתיבה ולאט לאט מרגישה שהקירות סוגרים עליה ומתחילות המחשבות האובדניות. לאחר שטיפול פסיכיאטרי, שכלל טיפול בהלם חשמלי, נכשל, ולאחר ניסיון התאבדות שנכשל אף הוא – מתאשפזת אסתר בבית חולים לפגועי נפש. בחציו השני של הסיפור עוברת אסתר מבית חולים לבית חולים, וממחלקות סגורות לפתוחות עד לסופו של הספר.

המעבר בין החצי הראשון והנהנתני של הספר לחציו השני שמתאר אישה הסובלת מדיכאון הוא חד ומהיר. יחד עם זאת, בקריאה מעמיקה ניתן להבחין בסימני דיכאון גם בחצי הראשון. אהבתי והתחברתי מאד לדמותה של אסתר. היא שנונה, מצחיקה ורגישה. יכולתי להזדהות הזדהות רבה ואף מטרידה עם מחשבותיה. כולנו מכירים את סופה העצוב של המחברת, סילביה פלאת, אך במהלך הקריאה קיוויתי שלפחות לאסתר, גיבורת הספר שלה, היא ייעדה גורל אחר ואופטימי יותר. האם אכן כך היה? תצטרכו לקרוא את הספר ולגלות בעצמכם.

פסק הדין:

קשה לסכם חווית קריאה כל כך מורכבת, עשירה, מעוררת הזדהות ודפיקות לב. מה שבטוח – מדובר בלא פחות מיצירת מופת ספרותית. יצירה שהקדימה את זמנה ואמנם נכתבה בשנות ה-60, אך מעולם לא הייתה רלוונטית ועדכנית יותר. זה המקום להחמיא לתרגום המצוין של אורטל אריכה, שללא ספק בזכותה לא הרגשתי את השנים שחלפו מאז נכתב הספר. האם הספר היה מצליח כל כך אלמלא חייה הטרגיים של הסופרת? לאחר הקריאה המסקנה היא: בהחלט כן. ספר חושפני ורגיש עם גיבורה אינטליגנטית וכובשת שנכנסת לרשימת הגיבורות הבלתי נשכחות שקראתי. מדובר בספר שאי אפשר להחמיץ. 

⭐⭐⭐⭐⭐