כנפי מלאכים

כנפי מלאכים / בריטני ס' צ'רי

ז'אנר: רומן רומנטי

396 עמודים

הוצאת מודן

שנת הוצאה בארץ: 2019

כל כך הרבה מחמאות קיבל ספרה הקודם של בריטני ס' צ'רי, האוויר שהוא נושם, שהרגשתי תחושת החמצה שלא קראתי אותו. לכן הייתי חייבת לתקן ולקרוא את ספרה החדש כנפי מלאכים. כבר מהפסקה הראשונה של הספר שמתי לב שהכתיבה של בריטני היא אחרת, יש בה משהו מיוחד שהוא רק שלה - מעין טביעת אצבע. זה סיפור קלאסי על בת טובים שמתאהבת בילד הרע, אבל יחד עם זאת הוא לא היה קלישאתי כמו אחרים שקראתי. הוא נגע בלא מעט נושאים חשובים והיה בו המון כאב, צמיחה והחלמה. זהו סיפור על שני אנשים, כל אחד מהם שבור בדרכו, שהגורל הפגיש ביניהם.

גרייס האריס היא בתו של כומר, והמעמד מחייב. היא גדלה וחונכה להיות מנומסת, עדינה ומושלמת כלפי חוץ. תמיד לרצות אחרים, והעמידה את עצמה ואת רצונותיה הרחק מאחור. היא גדלה בעיירה צ'סטר שבג'ורג'יה לאחת המשפחות החזקות והאמידות בסביבה, מעין משפחת אצולה מקומית. כיאה למעמדה, היא נישאה לפינלי, והשניים התגוררו באטלנטה. גרייס ופין קורצו מאותו החומר, אך הנישואים שלהם היו שבירים ובסופו של דבר החליט פין לעזוב אותה. גרייס, שבורה וכואבת, חוזרת הביתה אל העיירה בה גדלה, ובה עובד גם פין כרופא בבית החולים המקומי.

ג'קסון אמרי הוא בדיוק ההפך מגרייס. לא רק שאינו משתייך למעמד הגבוה, אלא שהוא בנו של השיכור המקומי. תושבי העיירה מכנים אותו מפלצת, ושום דבר לא היה משמח אותם יותר מלראות את ג'קסון ואביו עוזבים. לג'קסון היה קשה בצ'סטר כבר מאז שהגיע אליה עם הוריו בהיותו בן 10. מעולם לא היו לו חברים בעיירה, והוא מעולם לא הצליח להשתלב בה. הוריו מחליטים להעניק לו כלב - גור לברדור שחור בשם טאקר. טאקר הצליח להיכנס לליבו של ג'קסון כמו שאף אחד אחר לא הצליח, והוא חי איתו עד היום, 14 שנה לאחר מכן.

הפגישה הראשונה בין גרייס וג'קסון אינה מוצלחת במיוחד בלשון המעטה. ג'קסון גס רוח ואינו סובל את המשפחה של גרייס. הוא מאשים אותם בהרבה מן הסבל שעבר. גרייס מבחינה בג'קסון ברחבי העיר, ומבינה שיש בו הרבה יותר מאשר הכבשה השחורה של העיירה. כשהיא מתחילה לקלף את השכבות המחוספסות היא מבינה שיש בו הרבה צער, סבל וכאב, ושיש להם במשותף הרבה יותר ממה שחשבה. גרייס וג'קסון הם לא שני אנשים שהייתי חושבת שיתאימו אבל משהו שם עובד, וכנראה שמינוס ומינוס הם באמת פלוס.

פסק הדין:

אחד הספרים המרגשים ביותר שקראתי בתקופה האחרונה. לבריטני ס' צ'רי יש יכולת לספר סיפור פשוט בצורה מדהימה. לא הייתה דמות אחת שנותרתי אדישה כלפיה: הוריה של גרייס, אחותה, אביו של ג'קסון, פין, אוטום  – כל אחת מהדמויות הראשיות והמשניות עוררה בי רגש חזק של אהבה או שנאה. אהבתי את האומץ לעסוק בנושא הפוריות באופן עמוק ועדין כאחד, אהבתי את הכתיבה שנגעה בי וגרמה לי להזיל דמעה, אהבתי את הכריכה החולמנית שנבחרה, שהיא בעיני טובה בהרבה מהכריכה האמריקאית, אהבתי את העובדה שגרייס מבוגרת מג'קסון בכמה שנים ושהסופרת ניסתה לעקוף את קלישאות הז'אנר. גרייס היא בתו של כומר - הנצרות והרוחניות הן חלק בלתי נפרד מחייה, וגם חלק בלתי נפרד מהספר. מכיוון שאינני בחורה רוחנית במיוחד פחות התחברתי לחלק הזה, אבל זה לא הפריע לי ליהנות ולהתרגש, ומצאתי בספר המון תובנות.

⭐⭐⭐⭐⭐