מארב לילי

מארב לילי / רוברט ברינדזה

ז'אנר: מתח 

366 עמודים

הוצאת רימונים

שנת הוצאה בארץ: 2019 

את הספר הראשון בסדרת אריקה פוסטר הנערה בקרח קראתי ואהבתי. העניין הוא שלספרים של רוברט ברינדזה לוקח זמן לשאוב אותי. לנערה בקרח זה לקח כשליש מן הספר ולמארב לילי זה לקח אפילו יותר. חזרתי לקרוא את סקירתי על הנערה בקרח והבנתי שזה כנראה נעוץ בדפוס הכתיבה. בדיוק כמו בספרו הקודם גם כאן יש תיאורי נוף וסביבה מרובים: כדורי העץ המקשטים את השולחן, הבתים בלונדון, החום הכבד ועוד. כל אלה הסיחו את דעתי מעלילת הספר. יחד עם זאת, מדובר בסופר מצוין, ואם מנקים את התיאורים הללו, אנחנו נשארים עם עלילה מותחת ודמויות עגולות שקל לאהוב או לשנוא. עצם העובדה שזכרתי את כל שמותיהם ואופיים של הדמויות מהספר הקודם, הראשיות והמשניות, מעידה על כך שהם נצרבו בתודעתי – בדיוק כמו שספר טוב צריך לעשות.

האם הברק מכה באותו מקום פעמיים?

אריקה פוסטר האחת והיחידה והשנויה במחלוקת, רודפת הפעם אחרי רוצח סדרתי חדש. דמות לבושה שחורים נכנסת לבית הנרצח, רופא משפחה פרוד בן 46, מסממת אותו וחונקת אותו למוות באמצעות שקית מיוחדת. אריקה והצוות שלה מקבלים את תיק החקירה לידיהם. שנרצח קורבן נוסף בדיוק באותה הדרך מתחיל להיות ברור שמדובר ברוצח סדרתי. זהות הקורבנות הנוספים מוגדרת כספוילר ולכן אשאיר לכם לגלות את זהותם תוך כדי קריאה. זהותו של אחד הקורבנות השאירה אותי מופתעת והמומה.

במקביל אנחנו מקבלים הצצה להתכתבות יומיומית בין "דוכס" ו"ינשוף לילה" דרך הצ'אט רום. די ברור שהם קשורים למעשי הרצח – אך לא ברור איך. בניגוד לנערה בקרח בו זהותו של הרוצח נחשפת בסוף הספר, הפעם בחר רוברט לחשוף את זהותו כבר במהלך הספר. בתחילה הבחירה הזו נראתה לי תמוהה, אולם בהמשך גיליתי שהמרדף אחרי הרוצח וזהות הקורבנות החדשים שלו מותחת וסוחפת אותי לא פחות.

גם הפעם הפוליטיקה המשטרתית תופסת מקום נכבד בספר. אריקה מתנהלת לפי החושים שלה ומרבה לעבור על החוקים, ובדרך מעצבנת לא מעט אנשים. אריקה מתמודדת לתפקיד מפקח/ת בילוש ראשי/ת ואתה מתמודד גם ספארקס, היריב הידוע שלה מהספר הקודם, מה שיוצר מתיחות נוספת ביניהם, ומחלוקות חדשות עם המפקד שלה מארש. גם הפעם מצטרפים אליה קריין, מוס ופטרסון – אותם זכרתי ואהבתי מהספר הקודם. עלילת הרצח במארב לילי עומדת בפני עצמה ומסתיימת בסוף סגור, ולכן ניתן לקרוא את הספר ללא קשר לספר הקודם בסדרה. אני ממליצה לקרוא גם את הנערה בקרח בכדי לקבל תמונה מלאה על חייה של אריקה ועל הקולגות שלה.

פסק הדין:

רוברט ברינדזה הוא לא עוד סופר מתח, הוא משלב בספריו גם ביקורת חברתית נוקבת וחוש הומור עוקצני. בספר הקודם זו הייתה ביקורת על התנהלות הממשל ויחסיו עם המשטרה. במארב לילי חיצי הביקורת הופנו אל היחס הלא שוויוני והלא הוגן כלפי נשים, והאלימות הגברית כלפיהן. אני כל כך אוהבת את האמירות החברתיות שלו, שאני מוכנה לסלוח לו על כל תיאור נוף מיותר. אריקה כרגיל כבשה את ליבי וגם הקולגות שלה, במיוחד השוטר פטרסון. מחכה לספר השלישי בסדרה.

⭐⭐⭐⭐