ילדות של נסיכה

ילדות של נסיכה / דנית בר

ז'אנר: עיון / פסיכולוגיה

291 עמודים

הוצאת הקיבוץ המאוחד

שנת הוצאה: 2019 

לא נתקלתי במונח "הרעלה הורית" עד שקראתי את ספרה של דנית בֵּר - ילדות של נסיכה. רציתי לקרוא את הספר כששמעתי עליו לראשונה ואני שמחה שעשיתי זאת. הוא עזר לי להגדיר כל מיני מחשבות שהתרוצצו במוחי במהלך השנים, ועשה הרבה סדר בתוכי. מאז שהפכתי לאימא אני קוראת ספרי הורות שונים. לא לכולם אני מתחברת, אבל העיקרון המנחה אותי כל הזמן הוא לשמור על נפשה הרכה של בתי, וכדי לעשות זאת אני זקוקה לעיתים להכוונה. הספר לא מדבר על גישה הורית או חינוכית, אלא היווה עבורי בעיקר הכרה במושג ההורות המרעילה ואיך להימנע ממנה.

הרעלה הורית או בשמה הלועזי The Silent Abuse היא תופעה נרחבת אך מוסתרת. בניגוד להתעללות פיזית שקל להבחין בה מבחוץ, מדובר בהתעללות רגשית והרסנית של הורים בילדיהם, כזו שקשה מאד להבחין בה. על פניו המשפחה בה יש הורה מרעיל היא נורמטיבית לחלוטין. ההורה נתפס מבחוץ כהורה טוב ומוצלח, אבל אף אחד לא באמת יודע מה קורה בין כותלי הבית. ובתוך הבית מתנהג אותו הורה באופן שונה לחלוטין. הוא קר, מנוכר, אין בו דאגה ואין בו חמלה. הוא מדבר לילד בזלזול, בלעג, בציניות, בנבזיות ובארס, או שהוא אדיש ומרוחק, ואינו מתייחס אליו בכלל.

בדיוק כמו הוריהם המרעילים, הילדים המורעלים מתנהגים כרגיל מחוץ לבית. הכריכה הוורודה והמתוקה של הספר והכותרת שלו ילדות של נסיכה, ממחישים בדיוק את המצב. מבחוץ נראה שלילד יש ילדות נהדרת ולא חסר לו דבר, אך מבפנים מדובר בילד פגוע שעלול לפתח בעיות אמון ביחסים בין אישיים וזוגיים בבגרותו. מכיוון שמבחוץ המשפחה נראית רגילה, וההתעללות היא מילולית ושקטה, קשה לספר עליה ולהודות בה.

קשה להבין מה הופך הורה למרעיל. חלק מהם עברו הרעלה בילדותם והמשיכו זאת הלאה עם ילדיהם, חלק עושים זאת מסיבות אחרות: אכזבה מחיי המשפחה, חוסר מוכנות אמיתית להיות הורים, ולעיתים אף רוע או הפרעת אישיות אצל ההורה המרעיל. ילד שהורעל בילדותו והפך לבוגר זקוק להכרה במצבו ובעובדה שקיבל "יחס מורעל". אך לרוב ההורה המרעיל מכחיש את התנהגותו: "על מה את מדברת? הייתה לך ילדות של נסיכה!". ההורה המרעיל יכול להיות אם, אב או שניהם. לעיתים יש מספר ילדים בבית - אך רק ילד אחד מקבל יחס מורעל, ואילו הילד השני יכול להיות אהוב. אותו הורה מתייחס באופן שונה לילדיו.

הסופרת כתבה פרקים מיוחדים על הרעלה הורית בחברה הקיבוצית ובחברה החרדית, שהיו זרים לי אך מרתקים לקריאה. חשוב לציין שהורה מרעיל יכול להיות בכל מקום, בכל מגזר ובכל חברה. אהבתי את ההקבלה שעשתה הסופרת בין הורות מרעילה ובין אגדות ילדים. היא ניתחה סוגי הורות שונים וסיווגה אותם בהתאם: שלגיה, סינדרלה, עמי ותמי ורפונזל. פרק חשוב במיוחד הוא התפכחות מאוחרת שעוסק בפרידה הרגשית מההורה המרעיל.  

פסק הדין:

לראשונה מאז שהתחלתי לסקור ספרים, ליוותה אותי מועקה תוך כדי כתיבה, אך המחיר היה שווה. ילדות של נסיכה הוא אחד הספרים החשובים שקראתי וסקרתי. תופעת ההרעלה ההורית היא כל כך רחבה ולא מדוברת - שדנית בר עשתה עבודת קודש שהעלתה אותה לתודעה. חשוב שילדים מורעלים ידעו שזו לא אשמתם, שהם לא עשו שום דבר לא בסדר, וכל האשמה היא של ההורה המרעיל. הם יכולים להפוך בבגרותם לבודדים, או להתקשות ביצירת מערכות יחסים זוגיות – ויש לכך סיבה. חשוב שידעו להתמודד עם מה שעברו בכל דרך שהיא: טיפול פסיכולוגי, עימות עם ההורה המרעיל, ואף התרחקות ממקור הרעל. אבל הכי חשובה היא המודעות: לא להפוך בעצמך חלילה להורה כזה, לא להעביר לילדיך את היחס שקיבלת בבית. לעצור את זה אצלך: איתנו זה נגמר.

⭐⭐⭐⭐⭐