האישה בחלון

האישה בחלון / א. ג'. פין

ז'אנר: מתח

491 עמודים

הוצאת כנרת זמורה-דביר

שנת הוצאה בארץ: 2018 

כשלמדתי לתואר ראשון, אחד הקורסים לבחירה היה תולדות הקולנוע ואלפרד היצ'קוק קיבל בו מקום של כבוד. שם יצא לי לראשונה להתוודע לסגנון האפל והמיוחד שלו. האישה בחלון הוא קודם כל שיר הלל לקולנוע. אהבת הפילם נואר בולטת מתוך הדפים. הספר חיכה לי כשנה, מאז שיצא לאור. כל הזמן דחיתי את הקריאה בגלל אורך הספר, לרוב אני אוהבת ספרי מתח מהודקים וקצרים יחסית. יום אחד פתחתי אותו לגמרי במקרה והחלטתי סוף סוף לקרוא בו. מסתבר שחיכה לי יהלום קטן מבלי שידעתי.

אתחיל בשם הספר: מדובר בשם גאוני. לא רק שהוא מתכתב עם סרטו הידוע של היצ'קוק חלון אחורי, אלא שהוא גם דו-משמעי וניתן לפירוש בשתי דרכים. רק לאחר סיום הקריאה מבינים את כוונת הסופר. האישה בחלון הוא לא עוד ספר מתח על בלש במרדף אחרי רוצח, מדובר בספר אחר בז'אנר, ויש בו הרבה חוסר בהירות וחוסר אונים.

גיבורת הספר היא אנה פוקס. אנה בת ה-38 הייתה פסיכולוגית ילדים מצליחה, נשואה לאד ואם לאוליביה, והמשפחה גרה בבית יפה בשכונת הארלם בניו יורק. עשרה חודשים לפני שהכרנו את אנה משהו קרה לה, והדבר הזה שינה את חייה לחלוטין. כיום אנה היא אגורפובית שחרדה מהעולם שבחוץ, ואינה יוצאת מביתה. בכלל. בפעם היחידה שניסתה היא חטפה התקף חרדה קשה ומאז היא כבר לא מנסה.
הימים של אנה אפורים. בעלה ובתה כבר לא גרים עמה, והמבקרים היחידים הם הפסיכיאטר והפיזיותרפיסטית שלה. אנה משכירה את המרתף לדייר בשם דייוויד, והוא עושה עבורה שליחויות ותיקונים, ומהווה סוג של קשר לעולם החיצון. היא מעבירה את זמנה בצפייה מרתונית בסרטים האהובים עליה, בגלישה באתר אינטרנט בו היא עוזרת לאנשים עם בעיות נפשיות, ובצפייה אובססיבית בשכניה מחלון ביתה. היא מכירה כל אחד ואחת מהם - מתי הם יוצאים מהבית, מה הם עושים ועם מי הם נפגשים.

יום אחד עוברים לגור מולה שכנים חדשים: משפחת ראסל. האב אליסטר, האם ג'יין ובנם אית'ן. עם אית'ן יש לאנה כימיה מיידית, והיא מחבבת אותו כבר שהיא פוגשת בו לראשונה. גם את ג'יין שביקרה אצלה היא מחבבת, אך אליסטר נראה לה כבריון אלים. ערב אחד, שהיא מציצה כהרגלה מהחלון ומרגלת אחרי משפחת ראסל, היא עדה לפשע נוראי. אנה המבוהלת מנסה לצאת מביתה ולעצור את המעשה, אך כשהיא מתעוררת בבית החולים אף אחד לא מאמין לה שהפשע בוצע - לא השוטרים שחוקרים את המקרה שדיווחה עליו, לא האנשים הקרובים אליה וגם לא בני משפחת ראסל שבביתם בוצע הפשע לכאורה.
הבעיה היא שאנה מטופלת בתרופות פסיכיאטריות אותן היא מערבבת לעתים קרובות עם אלכוהול, וכושר השיפוט שלה אינו במיטבו. כאשר טוענת משפחת ראסל שהפשע כלל לא בוצע ושאנה הוזה, היא מתקשה להוכיח את צדקתה. בשלב מסוים גם היא מתחילה לפקפק בעצמה: האם היא אכן ראתה את מה שראתה? אולי הכל היה פרי דמיונה הקודח כתוצאה מהתרופות ומצבה הנפשי?

פסק הדין:
האישה בחלון הוא אחד מספרי המתח הטובים והמהנים שקראתי. בחציו הראשון של הספר לא קורה הרבה, אך בעיני זה במכוון כי כך אנחנו למדים להכיר את אנה, את האישיות שלה, את המצב הנפשי שלה כמי שסובלת מאגורפוביה. אהבתי את אנה, הזדהיתי עם אנה, הצלחתי להבין מה עובר עליה ולהיכנס לתוך ראשה – ואת זה אני זוקפת לזכות הכתיבה המעולה של הסופר. היה לי קשה להפסיק לקרוא את הספר, וכשלא קראתי – לא הפסקתי לחשוב ולדבר עליו. כל הזמן תהיתי מה קרה במציאות ומה בדמיון, והסוף השאיר אותי עם לסת שמוטה. למרות אורכו אין בו תיאורים מייגעים או סצנות מיותרות והוא מושלם בחוסר השלמות שלו. הסוף שלו היה מפתיע ומרגש - שילוב נדיר בספרי מתח. ספר ביכורים מבריק של סופר כישרוני. מחכה כבר לקרוא את ספריו הבאים.

⭐⭐⭐⭐⭐