אימא בתפקיד

אימא בתפקיד / לורי גלמן

ז'אנר: קומדיה

355 עמודים

הוצאת כתר

שנת הוצאה בארץ: 2019

יש בי אהבה גדולה לז'אנר ספרות הנשים או בשמו המוכר יותר צ'יק ליט'. לפעמים נוטים לחשוב שהספרים הללו שטחיים, ובספרות יש נטייה לבדל ז'אנרים לאיכותיים יותר ופחות. הצ'יק ליט, שלא בצדק, נחשב לפחות איכותי, אז אני כאן כדי להסביר מדוע זה לא נכון. הרעיון מאחורי הצ'יק ליט הוא ספר שלא לוקח את עצמו ברצינות רבה מדי, הוא מקליל וממתיק נושאים שמעסיקים אותנו בחיי היומיום: זוגיות, הורות, חרדה, ואפילו הפרעות נפשיות. ההבדל בינו לבין ז'אנרים אחרים שהוא עושה זאת בצורה קומית ולא דרמטית וטרגית כמו בספרות יפה, והיופי בו שהוא מצחיק וקל לעיכול.

כשראיתי את הכריכה של אימא בתפקיד היה לי ברור שמדובר בצ'יק ליט חדש, ולכן מיהרתי להתנפל עליו. לשמחתי התברר לי כי מדובר באחד הספרים המוצלחים בז'אנר, ותוך כדי קריאה עברתי בין שלושה מצבים: חיוך, גיחוך וצחוק בקול רם - ואלה בדיוק המצבים האהובים עלי.

אימא בתפקיד מתעד שנה בחייה של ג'ניפר (המכונה ג'ן) דיקסון. ג'ן היא אימא לא כל כך טיפוסית המתגוררת עם בעלה רון ועם בנה מקס בן החמש בקנזס סיטי, והיא מה שמכונה 'אימא במשרה מלאה'. מקס הוא בנה השלישי של ג'ן - יש לה גם שתי בנות גדולות, וויו ולורה, משני אבות שונים, שניהם מוזיקאים. בצעירותה היא הייתה גרופי של להקות רוק והסתובבה איתם ברחבי אירופה, אבל בסוף שנות ה-30 שלה היא הכירה את רון, נישאה לו, ויחד הם הביאו לעולם את מקס. מקס עומד להתחיל את כיתת הגן (בארה"ב בגיל 5 ילדים כבר נכנסים לבתי ספר ונמצאים בכיתות גן), ונינה, חברתה הטובה ביותר, שהיא גם יו"ר ועד ההורים הבית ספרי, מבקשת מג'ן כטובה לשמש כראש ועד ההורים של כיתת הגן.

ג'ן היא בת 47, ויש לה את מה שאין לאימהות צעירות: ניסיון של שנים, ואת היכולת לקחת את ההורות שלה לא ברצינות רבה מדי. כבר באימייל הראשון שהיא כותבת להורי כיתת הגן החדשה, היא גורמת לחלק מההורים הצעירים להתכווץ, ורק מעטים מהם מצליחים להבין את ההומור המיוחד שלה. היה מצחיק ומוכר לקרוא על כל הדרמה והפוליטיקה שבין הורים, ואני חושבת שכל אימא תזדהה עם ג'ן. הספר שופע דמויות משנה ועלילות משנה נהדרות: הבעל המקסים שלה רון, הבן המתוק שלה מקס, בנותיה הגדולות ומערכות היחסים שלהן, מיס וורד – המורה של כיתת הגן, חברותיה הטובות של ג'ן: נינה ופיטסה, דון בורג'ס שלמד איתה בתיכון, המאמן האישי שלה שמאמן אותה לקראת מרוץ הבוץ המפורסם, ואחרים. על ג'ן עוברת שנה מלאת תהפוכות: משבר אמצע החיים, חגיגת יום הולדת למקס בג'ימבורי, ועוד המון מצבים מצחיקים שמוכרים כל כך לכולנו.

פסק הדין:

ספר שהוא משב רוח רענן שייקח אתכם גבוה גבוה, יצחיק אתכם, ירומם לכם את מצב הרוח ויגרום לכם להתאהב בג'ן ובדמויות האחרות, ואפילו קיבלתי ממנו כמה טיפים טובים בהורות. הערצתי את ג'ן ואת היכולת שלה להיות אימא במשרה מלאה כי כולנו יודעים ש"עקרת בית" היא העבודה הקשה ביותר שיש. היא שבתה אותי עם חוש ההומור המיוחד שלה, ורציתי להיות חברה שלה ולהמשיך לקרוא את הסיפור שלה. משכתי את הקריאה בספר הכי לאט שיכולתי, ולצערי בסופו של דבר הוא נגמר. מבחינתי זה ספר שהיה יכול להימשך עוד ועוד - ולי לא יימאס לקרוא בו לעולם.

⭐⭐⭐⭐⭐