Tuesday, 5 February 2019

ברית עולם

ברית עולם /  טיארי ג'ונס


ז'אנר: דרמה
352 עמודים
הוצאת אריה ניר
שנת הוצאה בארץ 2018

ההמלצות של ברק אובמה ואופרה ווינפרי על 'ברית עולם' הן שעוררו את סקרנותי הראשונית לגבי הספר הזה. זהו ספר על אהבה, נאמנות ומערכות יחסים, ואיך הן עומדות במבחן המציאות המרה כשהיא טופחת על פניהן. המשפט והערעור מתרחשים כרקע לספר, אבל הם לא העיקר שלו. יש לא מעט ספרים טובים ששוכחים מיד אחרי הקריאה אבל הספר הזה הוא אינו כזה. זה ספר שמלווה אותך כל הזמן, ואני חושבת שמה שעשה את ההבדל עבורי היא הכתיבה הנפלאה של טיארי ג'ונס.

רוי וסלסטיאל המילטון הם זוג צעיר וטרי שנשואים כשנה וחצי. הם הכירו דרך אנדרה, חבר הילדות של סלסטיאל שהיה שותפו לחדר של רוי בקולג'. כמו לכל זוג צעיר יש להם מדי פעם ויכוחים ומריבות אבל היחסים ביניהם טובים ומלאי אהבה. לאחר שנישאו הם התגוררו באטלנטה, עיר הולדתה של סלסטיאל. באחד הימים הם מחליטים לנסוע ולבקר את הוריו של רוי. למרות שהוזמנו ללון בביתם הם מחליטים ללון במוטל דרכים לא רחוק מהעיירה - מה שהסתבר כטעות הגורלית הראשונה שלהם. עם רדת הערב פורצת מריבה קשה ביניהם. רוי מחליט לצאת ולהתאוורר ויוצא למכונת הקרח שממוקמת במסדרון. ליד המכונה, הוא פוגש באישה מבוגרת והם משוחחים שיחת נימוסין. רוי עוזר לאישה לסחוב את הקרח לחדרה משום שידה חבושה - עוד טעות גורלית. בעודו בחדר הוא מבחין שהמנעול אינו תקין ומזהיר את האישה שלא כדאי לה לבלות את הלילה לבדה בחדר שלא ניתן לנעול, ולאחר מכן חוזר לחדרו. רוי וסלסטיאל משלימים ומבלים עוד לילה נפלא ביחד.

כמה שעות לאחר מכן באמצע הלילה, פורצת המשטרה לחדרם ואוזקת את רוי באזיקים. רוי מובל למעצר בגין אונס. מתברר שאותה אישה אומללה שלה עזר כמה שעות קודם לכן נאנסה בחדרה, והיא מאשימה את רוי במעשה. למרות שיש לו אליבי מוצק בדמות סלסטיאל איתה בילה את הלילה, התביעה מצליחה להאשים אותו באונס שלא ביצע, והוא מקבל גזר דין של 12 שנות מאסר. בתחילת מאסרו רוי וסלסטיאל שומרים על קשר מכתבים והיא מרבה להגיע לבקרו. לאחר כשנתיים תדירות הביקורים שלה יורדת וגם הטון במכתבים שלה הופך קריר. החיים שלה ממשיכים ואילו החיים של רוי נותרים תקועים בבית הכלא. חמש שנים לאחר מאסרו מצליח עורך הדין של רוי, שהוא דודה של סלסטיאל, להוכיח את חפותו ורוי סוף סוף משתחרר ממאסרו.

הסיפור מסופר בשלושה קולות בגוף ראשון: קולו של רוי, קולה של סלסטיאל וקולו של אנדרה. אם ברובו של הספר הייתי Team רוי ועודדתי את רוי, הרי שבסופו של הספר כבר לא הייתי החלטית כל כך, כי בזכות טיארי ג'ונס הבנתי שהספר שזה עתה סיימתי לא היה אף פעם שחור ולבן. בחירת מילים מעניינת לספר הזה. אהבתי מאד את סופו של הספר, ואני חושבת שלא היה ניתן לכתוב סוף אחר לספר כזה.

פסק הדין:
אחד הספרים החכמים ביותר שקראתי עם המון בשלות, בגרות ותובנות לחיים. זה ספר שעוסק בבחירות, ביחסי הורים וילדים, בהחלטות הרות גורל על הבאת ילדים לעולם, בחיי נישואין קצרים וארוכים, בנאמנות בין בני זוג ובנאמנות בין חברים. וברקע, אסור לשכוח, הולמת הסופרת בפרצופה של הגזענות האמריקאית שעדיין קיימת במלוא הדרה גם ב-2019. כתיבתה של טיארי ג'ונס היא מהאיכותיות ביותר שקראתי, והשפה שלה יפה ועשירה. מדובר בספר שחייבים לקרוא.

⭐⭐⭐⭐⭐




No comments:

Post a Comment