איתנו זה נגמר / קולין הובר
ז'אנר: רומן רומנטי
352
עמודים
הוצאת כנרת
זמורה-דביר
שנת
הוצאה בארץ: 2018
איתנו זה נגמר הוא אחד הספרים המרגשים
ביותר שכתבה קולין הובר וגם אחד החשובים שבהם. למי שלא קראה עדיין אף ספר שלה - זה
הספר שהייתי בוחרת לקרוא. זה סיפור חזק, כנה, מעורר השראה ויפה להפליא. הוא לא היה
כלל מה שציפיתי לו שהתחלתי לקרוא, אבל במקום זה קיבלתי הרבה יותר ממה שקיוויתי. זה
ספר שהייתי רוצה לתת לכל אישה לקרוא, וכשאני חושבת על זה, הייתי רוצה שגם גברים
יקראו אותו. זה סיפור על אהבה שאי אפשר לשבור ועל האומץ לעשות את הבחירה הנכונה
במצב הקשה ביותר. אני לא חושבת שהייתי אי פעם גאה בגיבורה של ספר כמו שהייתי גאה
בלילי בלום. כמו יתר הספרים של קולין, גם הספר הזה השאיר לי סימן בלב.
לילי בלום ורייל קינקייד נפגשים במקרה על גג של גורד שחקים בבוסטון.
לשניהם היה יום מזעזע, והם עולים לגג כל אחד בנפרד, כדי להירגע, לנשום אוויר
ולחשוב. במהלך השיחה נוצר קליק ברור, אבל הם מחפשים דברים שונים בחיים אז הם
מחליטים להיפרד כל אחד לדרכו. במהלך החודשים הבאים הם יפגשו שוב: אחותו של רייל
מחפשת עבודה, והיא מגיעה במקרה לחנות הפרחים החדשה שפתחה לילי. לאט לאט נוצר ביניהם
קשר עמוק יותר וסיפור אהבה. זה לא ספר רומנטי טיפוסי של בחור פוגש בחורה. ככל
שהתקדמתי בקריאה הספר קיבל צבע אחר לגמרי. אני רוצה להשאיר את הסקירה נקייה מספוילרים,
לכן רק אכתוב שלספר הזה כדאי פשוט לצלול בלי הרבה ידע מוקדם. פשוט לשחות.
הספר נע בין העבר, ילדותה של לילי במיין, לבין ההווה עם רייל. בעברה
של לילי סיפור אהבת נעורים עם אטלס קוריגן. את סיפור האהבה הזה אנחנו קוראים כיומן
אישי, את היומן היא כותבת בצורת מכתבים לאלן דג'נרס, אותה היא מעריצה. זווית העבר
הייתה מרעננת, מצחיקה ומרגשת. בשלב מסוים העבר וההווה התחברו יחד. אטלס הוא דמות
נהדרת ומרגשת מאד. התאהבתי בו במהלך הספר, ואפילו קצת הצטערתי שהסופרת לא כתבה
יותר על השנים שבילה הרחק מלילי. כמו תמיד, גם הפעם הדמויות שקולין כתבה נכנסו לי
ללב, וכנראה שהפעם הן לא יצאו ממנו כל כך מהר.
פסק הדין:
בתור
חובבת של ספרים רומנטיים, אני תמיד מחפשת את הספרים שיוצאים מחוץ לתבנית, ושיש בהם
יותר עומק. הספר הזה מייצג בדיוק את מה שחיפשתי. בכל פעם שהנחתי אותו, לא יכולתי
כבר לחכות להזדמנות הבאה לקרוא. בספר יש המון שכבות ופיתולים בעלילה, ולמדתי ממנו
המון. כל מחמאה שאתן לו לא ממחישה כמה אהבתי אותו, אז פשוט תפנו לכם כמה שעות או
ימים ותתחילו לקרוא. לא תצטערו.
⭐⭐⭐⭐⭐.

No comments:
Post a Comment